ת”פ 2010/03/14 – ולדיסלב רדזילביץ’ נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום ברחובות |
|
|
|
ת"פ 2010-03-14 מדינת ישראל נ' רדזילביץ'(עציר)
|
1
|
|
||
בפני |
כב' השופטת אפרת פינק
|
||
המבקש |
ולדיסלב רדזילביץ' (עציר) |
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל |
||
החלטה |
הבקשה דנן היא בקשה לעיון בחומר חקירה.
מבוא וטענות הצדדים
1.
נגד
הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים, לפי סעיף
2. כתב האישום מייחס לנאשם, כי בהיותו נתון להשפעת אלכוהול, קילל את השוטר אלכנסנדר שטרן והתנגד לעיכובו. בהמשך לכך, ניסה השוטר שטרן לעצרו, כאשר הנאשם מסרב לכך. לאור האמור, עשה השוטר שטרן שימוש בגז פלפל נגד הנאשם. לאחר שנעצר, ובהיותו בניידת המשטרה, איים הנאשם על השוטר שטרן.
3.
הנאשם
מבקש לעיין בגליונות הרישום הפלילי והמשמעתי של השוטר שטרן, לפי סעיף
2
4. לטענת בא כוח הנאשם גליונות הרישום הפלילי והמשמעתי נדרשים, לצורך ערעור מהימנותו של העד שטרן. עוד טען, כי השוטר שטרן "נטפל" אליו ללא כל סיבה ושטרן הוא שעשה שימוש באלימות כנגדו. לדבריו, השוטר שטרן ידוע בעיר רחובות כמי ש"נטפל" לאנשים ועושה דרך קבע שימוש באלימות, כאשר: "אנו יודעים שיש חקירות מח"ש ותלונות נגדו". עוד טען, כי לפי הפסיקה, ומשום שמדובר בתיק מהימנות, יש מקום להעמיד את המבוקש לעיונו, כאשר הזכות לפרטיות של שוטר נסוגה מפני הזכות להליך הוגן של הנאשם.
5. בתגובה טענה באת כוח התביעה, כי הפסיקה אינה מכירה בעיון ברישום פלילי או משמעתי של שוטר, וכי דווקא כאשר מדובר בשוטר יש מקום להגן במיוחד על פרטיותו על מנת שלא יחשוש מביצוע תפקידו כראוי. עוד טענה, כי בתיק דנן אין כל רלוונטיות לגליונות הרישום הפלילי והמשמעתי של השוטר. מכל מקום, ציינה באת כוח התביעה, כי אין כל בסיס לטענות שיוחסו לשוטר שטרן.
דיון והכרעה
6.
המבחן
העיקרי להחלטה אם חומר הוא בגדר חומר חקירה, לפי סעיף
7. לפי פסיקת בית המשפט העליון, בהחלטה אם להיעתר לבקשה לעיון בגליונות רישום פלילי או משמעתי של עדים, על בית המשפט לבחון את גליונות המרשם ולהעמידם במבחן של רלוונטיות ותועלת פוטנציאלית להגנתו של נאשם, תוך שהוא מאזן בין זכותו של נאשם להליך הוגן לבין זכויותיהם של עדים לכבוד ולפרטיות. בכל מקרה שבו קיימת אפשרות סבירה שתהא בחומר תועלת להגנת הנאשם, יורה בית המשפט על גילויו של החומר, אף אם יש בכך פגיעה בזכויותיו של צד שלישי (להתפתחות הפסיקה ראו: בש"פ 4481/00 יחזקאלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(5) 245, 251 (2000); בש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל (7.2.07); בש"פ 8406/12 אלמוני נ' מדינת ישראל (3.12.2012); בש"פ 7421/13 קניאס נ' מדינת ישראל (10.11.2013); בש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי (15.8.2013)).
8. לאור האמור, ככל שלעד יש רישום פלילי או משמעתי, יש לבחון את תוכנם, את זיקתם לאישום ואת התועלת הטמונה בהם להגנת הנאשם, על מנת להכריע אם יש מקום להעבירם לעיונו.
3
9. בהתאם למבחנים אלו, גליונות רישום פלילי ומשמעתי של שוטר עשויים להוות חומר חקירה, אם יימצא כי הם רלוונטיים לבירור האשמה. לא מצאתי, כי יש לתת עדיפות לערך הפרטיות כאשר גליונות המרשם שייכים לשוטר. בבקשה לעיון במרשם פלילי או משמעתי של שוטר והרישום קשור למסגרת תפקידו של שוטר, ערך הפרטיות יקבל משקל נמוך דווקא, בהיות השוטר איש ציבור. מכאן שזכות הפרטיות תיסוג כאשר מדובר בבקשה לעיין במרשם של שוטר סרח במסגרת תפקידו והנאשם הראה כי המרשם רלוונטי לבירור האשמה. בהתאם לכך, פסקו בתי משפט, לא אחת, כי יש להעמיד לעיונו של הנאשם גליונות רישום פלילי או משמעתי של שוטרים, כאשר עלה בידי הנאשם להראות שיש בגילויים רלוונטיות לבירור האשמה (ראו, למשל: ע"ח (חיפה) 4201-03-13 מדינת ישראל נ' מישר (24.3.13); ע"ח (ב"ש) 58740-01-12 טוויל ואח' נ' מדינת ישראל (1.2.12); ע"ח (חיפה) 32993-11-10 דמארי נ' מדינת ישראל (6.12.10); ב"ש (י-ם) 8853/06 אביסרור נ' מדינת ישראל (11.2.07)).
10. כאשר נאשם מואשם בעבירות נגד שוטר וקו הגנתו הוא, כי השוטר הוא שהיה אלים כנגדו, וכי אותו שוטר ידוע כמי ש"נטפל" לאנשים ועושה שימוש באלימות דרך קבע, עשויים גליונות הרישום הפלילי והמשמעתי להיות רלוונטיים לבירור האשמה, אם יש בהם בסיס לטענות ההגנה.
11. אולם, במקרה הנדון, לאחר שעיינתי, בגליונות הרישום הפלילי והמשמעתי של השוטר שטרן, לא מצאתי בהם כל מידע הרלוונטי לטענותיו של הנאשם. לשוטר שטרן אין רישום פלילי כלשהו. בנסיבות אלו, יכולה היתה התביעה להודיע על כך קודם לדיון ובאופן זה ליתרו. גם בגליון הרישום המשמעתי, אין כל הרשעה הנוגעת לשימוש באלימות ואין כל רישום הרלוונטי להגנת הנאשם.
12. בנסיבות אלו, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ה, 02 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.
