1

 

 

 

 

כתב אישום ורקע

 

1.         הנאשם 1 הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון מיום 27.1.20, המייחס לו שתי עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973, ועבירה של עסקה אחרת בסם לפי סעיף 13 לפקודה.

 

2

בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 21.1.19, פגש הנאשם 1 סוכן משטרתי, במגדל העמק, אשר ביקש ממנו לרכוש 2 גרם קוקאין, בתמורה לסך של 1,500 ₪ במזומן, והשניים ניגשו יחד לעבר ביתו של נאשם 1. הנאשם 1 עלה לביתו, ולאחר מספר דקות חזר עם קטין אחר, ומסר לסוכן שתי שקיות המכילות קוקאין במשקל 1.8404 גרם נטו, בתמורה לסכום האמור, אותו ספר הנאשם 1.

 

עוד בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 16.2.19, סמוך לשעה 19:50, התקשר נאשם 1 לטלפון הנייד של הסוכן, והסוכן שאל אותו אם "יש לו מהסכנה מזומן", כשהכוונה לקוקאין, אך נאשם 1 השיב לו כי הוא "ריק כרגע" ויבדוק אם יכול לארגן לו. הסוכן מסר לנאשם 1 כי הנו מעוניין ב-3 גרם, והנאשם 1 השיב כי ישוחחו מאוחר יותר. בהמשך, סיכמו השניים בטלפון כי נאשם 1 יספק לסוכן 3 גרם קוקאין תמורת סך 1,600 ₪ במזומן, וכי יצור קשר עמו בהמשך לסגור את הפרטים. בסמוך לשעה 21:42 נפגשו נאשם 1 והסוכן ליד ביתו של נאשם 1, שם שהה נאשם 1 עם אותו קטין. נאשם מסר לסוכן שקית שהכילה קוקאין במשקל 2.5744 גרם נטו, ובתמורה מסר לו הסוכן 1,600 ₪ במזומן.

 

בנוסף, ביום 6.5.19, בשעה 16:50 לערך, התקשר הסוכן אל הנאשם 1 וביקש לשוחח עם נאשם 2 אשר היה לידו, ושאל אותו האם "יש לו חמישייה במזומן", כשהכוונה ל-5 גרם קוקאין. נאשם 1 אמר לנאשם 2 כי המחיר שיש לסגור עם הסוכן עומד על סך של 2,700 ₪, ונאשם 2 אישר את דברי נאשם 1, אך לאחר דין ודברים ביחס למחיר, סיכמו הסוכן והנאשם 2 על תשלום בסך 2,500 ₪ תמורת הסמים.

בסמוך לשעה 17:30 נפגשו הנאשמים והסוכן במסעדה, הסוכן שאל את נאשם 2 היכן הסמים והוא השיב כי הם אינם נמצאם עמו, וצריך לקחתם. הסוכן הוציא סך 2,500 ₪ אותם ספר בנוכחות הנאשמים, והעביר את הכסף למי מהם. השלושה נסעו יחד לכיוון ביתו של נאשם 1. נאשם 2 הלך ל"זולה" בקרבת ביתו של נאשם 1, כאשר הסוכן ונאשם 1 ממתינים לו, וכאשר חזר, מסר לסוכן שקית המכילה קוקאין במשקל 5.1229 גרם נטו, והשלושה עזבו את המקום.

 

2.         ביום 27.1.20 הודה הנאשם 1 בכתב האישום המתוקן, הורשע על סמך הודאתו, והוסכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי, אך המאשימה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש מאסר ראוי למשך 20 חודשים, בצירוף עונשים נלווים.

           

יצוין, כי לגבי הנאשם 2, אשר צירף תיק נוסף והוגש בעניינו בתיק זה כתב אישום מתוקן נפרד, הוסכם כי ירצה בסך הכל 13.5 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת מאסר מותנה קודם. דינו של נאשם 2 נגזרו בו ביום, בהתאם להסדר הטיעון.

 

טיעונים לעונש

3.                     ביום 27.1.20, ובהמשך להסדר הטיעון שהוצג, טענו הצדדים לעונש.     
ביום 28.1.20 צירפו ב"כ הצדדים פסיקה לעניין מדיניות הענישה הנוהגת.

 

3

טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם לנסיבות ביצוע העבירות נע בין 12 ל-24 לכל עסקה, וביקש להטיל מתחמי ענישה הולמים נפרדים, מצטברים, וביקש להטיל על נאשם 1 עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים כמאסר על-תנאי והתחייבות כספית.

נטען, כי מדובר בעבירות חמורות, של סחר בקוקאין לסוכן משטרתי, בשלוש הזדמנויות, כאשר הנאשם 1 הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן, ובעבירה של "עסקה אחרת" בסם באישום השלישי, שכן באותו אירוע היה הנאשם 2 הדמות הדומיננטית. ב"כ המאשימה עמד על חלקו המרכזי של נאשם 1 בביצוע העבירות, ולעובדה כי מדובר באירועים נפרדים שבוצעו בזמנים שונים.

ב"כ המאשימה טען כי אמנם נאשם 1 הודה בהזדמנות הראשונה, אך יש לו עבר פלילי, ואין אינדיקציה לקיומם של שיקולי שיקום.

 

 

 

טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם 1 ביקש מבית-המשפט לקבוע מתחם ענישה הולם אחד, ולא להפריד בין האירועים שבכתב האישום המתוקן באופן מלאכותי, בשים לב לפסק-הדין בעניין ג'אבר. הסנגור ביקש מבית-המשפט להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם ( החל מיום 3.6.19). נטען כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי, במסגרת הסדר הטיעון, והביא בחשבון מספר טענות שעמדו לזכותו של הנאשם, אילו היה בוחר לנהל משפטו, וחסך זמן שיפוטי יקר. נטען, כי מדובר בכמות סם קטנה יחסית, וכי מידת מעורבותו של נאשם 1 לא התבררה עד תום, שכן הוא פעל יחד עם הנאשם 2 ועם קטין נוסף ולא לבדו, כך שלא ניתן לאמוד את חלקו המדויק בביצוע העבירות ללא שמיעת ראיות. במקרים נוספים ואחרים, נטען, הסוכן פנה אל הנאשם 1 בבקשה שיספק לו סמים, אך נאשם 1 השיב לו כי אין באפשרותו לעשות כן. פער הזמנים בין האישום הראשון ובין האישום השני תומך בטענות הנאשם 1 כי לא היו בידו סמים משך כל אותה תקופה.

עוד טען ב"כ הנאשם 1, כי עברו הפלילי של נאשם 1 אינו מתחום הסמים, וכי לאחר הרשעתו האחרונה עבר הליך שיקום בקהילה, ועד לביצוע העבירות דנן לא נפתחו נגדו תיקים. לנאשם מצב רפואי ונפשי מורכב, הוא סובל מקרוהן.

 

דברי הנאשם

הנאשם הביע צער, ולדבריו עבר הליך שיקום במשך 4 שנים, ולא ביצע עבירות עד לעבירות דנן, אותן ביצע בגלל כסף.

 

4

דיון והכרעה

 

4.                     מצאתי כי יש להתייחס לכלל האירועים כאל מסכת עבריינית אחת, ולכלל האישומים והעבירות שבהם, כאל אירוע אחד, מרובה עובדות ונסיבות,  לגביו אקבע מתחם עונשי יחיד.

העבירות כולן נושאות מאפיינים דומים, הן בוצעו בחודשים ינואר, פברואר ומאי 2019, כולן נובעות ממסכת עבריינית אחת של סחר בסמים בה מעורבים גורמים זהים כנאשם 2, קטין נוסף ואותו הסוכן, בדפוס פעולה דומה, ובסביבה גיאוגרפית זהה, אך בהזדמנויות שונות, ולפיכך מתבקשת ההתייחסות למסכת כולה כאל אירוע אחד, על פי "מבחן הקשר ההדוק" -מושגשהוטבעבע"פ 4910/13ג'אבר נ' מ"י (29/10/14).

הערכים החברתיים הנפגעים

 

5.         עברייני הסמים מונעים מתוך שיקול כלכלי, תוך ניצול התמכרותם ותלותם של משתמשי הסם וצרכניו. הערכים החברתיים העומדים בבסיס מיגור תופעת הסמים הם בראש ובראשונה, שמירה על בריאות הציבור, ועם ערך זה, מוגנים גם  ערכים חברתיים רחבים יותר שעניינם שמירה על רכוש הציבור הסדר הציבורי, ורמת החיים, הנפגעת מעבירות סמים.

קיומו של קשר הדוק בין עבריינות בתחום הסמים לעבירות רכוש והאלימות שמבוצעות על ידי המכורים לסמים למימון רכישת הסם, הוכח, וקיומו הנו מן הידועות.

 

            בית המשפט העליון קבע לא אחת כי עבירות הסמים הן נגע שהתפשט בחברה וכי ישנו צורך בהול למגרו. ראו לעניין זה את הדברים שנאמרו בבית המשפט העליון מפי כב' השופט עמית בע"פ 3172/13 עלא סואעד נגד מדינת ישראל (07.01.14):

 

"על פגיעתן הרבה של עבירות הסמים ועל תפקידו של בית המשפט במאבק בנגע הסמים לצד גורמים וגופים נוספים,  עמד בית משפט זה פעמים רבות... אין ספור מילים נאמרו בדבר הצורך להכות בכל אחת ואחת מחוליות הפצת הסם... המאבק בנגע הסמים הוא סיזיפי ואל לנו להשלות את עצמנו כי ענישה מכבידה תביא לחיסול הנגע. כל עוד יהיה ביקוש לסמים יהיה גם היצע, כך גם בישראל וכך במדינות הים. אך המאבק אינו חסר תוחלת. גם אם לא ניתן לחסל את נגע הסמים לחלוטין, ניתן גם להקטין את היקפו ולצמצם את נזקיו."

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

 

5

6.                     הנאשם 1 הורשע בשתי עבירות של סחר בסם, ובעבירה נוספת של עסקה אחרת בסם, לאחר שמכר, וסיפק, בהתאמה, לסוכן משטרתי, קוקאין במשקל הנע בין 1.8 ל-5.12 גרם.

            תמורת הסם קיבל הנאשם תמורה במזומן הנעה בין 1,500 ל-2,500 ₪.

בהתחשב בסוג הסם, מדובר בכמות שאינה מבוטלת, ובתמורה נכבדת.

העסקאות בוצעו תוך תכנון מוקדם, חבירה לאחרים, תיאום טלפוני ותיאום מקומות מפגש, ובסביבת ביתו של נאשם 1.

המעשים בוצעו לשם הפקת רווח כספי קל ומהיר.

אף שמדובר בסחר בסם לסוכן משטרתי, כך שהסמים לא הגיעו לבסוף אל הציבור והפצתם סוכלה, יש להביא בחשבון את פוטנציאל הנזק לציבור מהפצת סם המשתייך לקבוצת הסמים הקשים.

            הבאתי בחשבון את טענות הסנגור באשר לשיקולים שהובילו לתיקון כתב האישום, ואולם לא אוכל לדון בטענות של הנאשם שלא הובאו לגביהן כל ראיות. משהודה הנאשם בנוסח של כתב אישום מתוקן, יש לראות בכתב האישום ככולל את כל העובדות והנסיבות הקשורות בביצוע העבירות (סעיף 40י(ד) לחוק) ונסיבות אלה לא תומכות בטענת הנאשם על כך שחלקו במסכת העבריינית הנו חלק משני לעומת חלקם של אחרים.

 

7.        סחר בסמים מסוכנים הנו תופעה רחבת היקף.

שימוש בסמים, ובמיוחד סמים "קשים", שהתלות בהם קשה ושמחירם למשתמש הנו מחיר גבוה, עלול, כפי שנקבע בהחלטות ובפסקי דין רבים, לשבש את בריאותם ושגרת חייהם של הצרכנים, ליצור התמכרות, להביא להתדרדרות, ולהשפיע באופן מובהק על תפקוד תעסוקתי, כלכלי וחברתי של המשתמשים, שהנם במקרים רבים צעירים בראשית דרכם.

נקודת המוצא היא כי סחר בסמים מהווה פגיעה ממשית בערכים מוגנים של בריאות הציבור ושלומו הפיזי והנפשי, מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים עקב השימוש בסמים.

           

מדיניות הענישה הנוהגת

 

8.        בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירות סחר בסמים בנסיבות דומות, הוטלו עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות משמעותיות, תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, בכמויות הסם, סוג הסם וכד'.

 

ב"כ המאשימה הפנה לפסקי-הדין הבאים:

 

6

א.                 רע"פ 6871/19 סאמר אבו טאיע נ' מדינת ישראל (18.11.19), שם דובר במבקש, אשר הורשע בעבירות של סחר בסמים, יחד עם 17 נאשמים נוספים, לאחר שמכר בשתי הזדמנויות 20 גרם קוקאין לסוכן משטרתי, תמורת 10,200 - 11,500 ₪. בית-משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם לכל אירוע סחר בקוקאין במשקלים שבין 9 ל-40 גרם נע בין 12 ל-40 חודשי מאסר בפועל. נוכח עברו הפלילי של המבקש, הוטלו עליו 24 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, 15,000 ₪ קנס וחילוט בסך 30,000 ₪. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

ב.                 עפ"ג (ב"ש) 31823-02-19 גאיד אבו רקייק נ' מדינת ישראל (13.2.19), שם המערער, נעדר עבר פלילי, הורשע על-פי הודאתו בעבירה של סחר בשתי מנות קוקאין במשקל 1.04 גרם, בתמורה ל-800 ₪, אותן מסר לסוכן משטרתי, ובעבירה של נהיגה פוחזת ברכב. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 14 ל-30 חודשי מאסר בפועל. הוטלו 14 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, קנס בסך 2,000 ₪ התחייבות ופסילת רישיון. הערעור, שהופנה כלפי רכיב המאסר בפועל, נדחה.

 

ג.                   רע"פ 1370/17 בן נעים אליהו נ' מדינת ישראל (20.4.17), שם הוטלו על המבקש, בגין עבירות סחר בסמים, בשני אישומים, לאחר שסחר בחשיש במשך תקופה לא מבוטלת של כחודשיים באמצעות עסקו, 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס, פסילת רישיון, חילוט רכב וסכום כסף במזומן של 220,000 ₪. ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחו.

 

ד.                  ת"פ (ת"א) 26377-02-15 מדינת ישראל נ' אריאל רמזנוב (25.10.16) שם הנאשם הורשע בעבירות סחר בסמים, לאחר שמכר כמויות גדולות של חשיש לסוכן משטרתי, בתמורה לאלפי שקלים, בשתי הזדמנויות, במקום עבודתו בפיצוציה. מתחם העונש ההולם נקבע כנע בין מאסר בעבודות שירות ועד למאסר למשך 15 חודשים. הוא נדון לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, קנס בסך 1,000 ₪ וחילוט.

 

ה.                 רע"פ 6087/16 מאזן אבו דיאב נ' מדינת ישראל (11.8.16), שם המבקש, בעל עבר פלילי מכביד, הורשע בשלוש עבירות סחר בסמים, לאחר שמכר יחד עם אחיו חשיש במשקלים גבוהים לסוכן משטרתי. מתחם הענישה ההולם נקבע כנע בין 18 ל-40 חודשי מאסר, והוטלו עליו 27 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, פסילת רישיון למשך שנה בפועל, ופסילה על-תנאי. בערעור לבית-המשפט המחוזי הופחת רכיב המאסר בפועל ל-24 חודשי מאסר, ויתר רכיבי גזר-הדין נותרו על כנם. בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון נדחתה.

 

7

ו.                   רע"פ 126/15 טל חביף נ' מדינת ישראל (13.1.15), שם אושר מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-18 חודשים בגין כל אירוע של מכירת סמים, שאף נקבע כמתחם מתון. דובר במבקש שסחר בקוקאין, במספר הזדמנויות, לסוכן משטרתי. למבקש עבר פלילי מכביד וניסיונות גמילה מסמים בעבר לא צלחו. הוטלו עליו 16 חודשי מאסר בפועל, הופעל עונש מאסר על-תנאי, בן 4 חודשים, במצטבר, ורכיבי ענישה נוספים. ערעורו לבית-המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור, נדחו.

 

ז.                   רע"פ 8408/15 שמעון חביב נ' מדינת ישראל (9.12.15) - נגזרו 17 חודשי מאסר בפועל על מבקש שהורשע בעבירות סחר בקוקאין, במסגרת 3 אישומים.

 

 

ב"כ הנאשם 1 הפנה לפסקי-הדין הבאים:

 

א.                 עפ"ג (י-ם) 1434-12-18 מדינת ישראל נ' נסים (13.3.19), שם דובר במשיב שביצע שלוש עבירות סחר בקוקאין לסוכן משטרתי, במשקלים הנעים בין 2.37 ל-2.47 גרם, תמורת אלפי שקלים. בית-משפט השלום קבע מתחם עונש הולם לכלל האירועים, הנע בין 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר, ולאחר שהונח בפניו תסקיר חיובי של שירות המבחן, הטיל על המשיב עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים על תנאי, קנס בסך 10,000 ₪, וצו מבחן למשך 18 חודשים. בית-המשפט המחוזי, קיבל את ערעור המדינה, קבע כי יש לתחום מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל, שלא לריצוי בעבודות שירות ובין 24 חודשי מאסר, והעמיד את עונשו של המשיב על 8 חודשי מאסר בפועל, תוך ביטול צו המבחן.

 

ב.                עפ"ג (חי') 15582-02-19 מדינת ישראל נ' אבו נסרה (28.3.19), על המשיב הוטלו, בגין מספר עבירות סמים מסוג קוקאין וקנאביס, ועבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוגו בעבר, ובמסגרת צירוף תיקים, 20 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, 8 חודשי פסילת רישיון, ופיצוי למתלוננת. למשיב היה עבר פלילי בעבירות סמים. בית-המשפט המחוזי סבר כי הוטל עונש הסוטה ממדיניות הענישה הראויה, והעמיד את רכיב המאסר בפועל על 30 חודשי מאסר.

 

8

ג.                  ת"פ (ראשל"צ) 44427-10-18 מדינת ישראל נ' אביטן (25.11.19), הוטלו על נאשם 2, צעיר שהורשע בעבירות סחר בסמים, לאחר שמכר לסוכן משטרתי 10 גרם קוקאין, בשתי הזדמנויות, תמורת 5,500 ₪, 15 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על-תנאי, קנס, התחייבות, פסילה בפועל ועל-תנאי וחילוט רכב. מתחם העונש ההולם נקבע כנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

 

ד.                 ת"פ (י-ם) 38382-09-17 מדינת ישראל נ' וקנין (23.9.19), שם הוטלו עונשים שיקומיים, הכוללים צו של"צ, מאסרים על-תנאי, קנס והתחייבות, על שני נאשמים, בגין סחר בסמים, לרבות סחר בקוקאין במשקל של 9.18 גרם, נוכח הליך שיקומי משמעותי בו השתלבו במהלך הדיון בעניינם, ובסטייה ממתחם העונש ההולם.

 

9.        לאור כל האמור לעיל, בנסיבות ביצוע העבירות דנן, נע מתחם העונש ההולם בין 12 ל-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש

 

10.        הנאשם בן 25, הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, במסגרת הסדר טיעון ולאחר תיקון כתב האישום, נטל אחריות ובכך חסך זמן ציבורי. מדובר בפרשה שנדונה בבית משפט זה במספר תיקים, ובהתאם לכך מדובר בהודאה שחסכה את עדות הסוכן ועדויות רבות נוספות, והקלה על לוח הדיונים העמוס בבית המשפט.

לחובת הנאשם הרשעה אחת קודמת, בעבירות של חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות, משנת 2016, בגינה נדון למאסר בפועל למשך 18 חודשים, מאסר על-תנאי ופיצוי.

אין לחובת הנאשם עבר פלילי בעבירות סמים.

הנאשם הביע צער על מעשיו.

הנאשם שוהה במעצר מיום 3.6.19.

הוצג לפניי חומר רפואי לפיו הנאשם סובל ממחלה כרונית (קרוהן), והועלתה טענת ב"כ הנאשם לפיה אין מסופק לו מלוא הטיפול התרופתי לו הוא נזקק, במהלך מעצרו.

לא הונחו בפניי נתונים המבססים שיקולי שיקום שיש בכוחם להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם.

אמנם מדובר בצעיר, ללא עבר פלילי בעבירות סמים, השוהה במעצר משך תקופה ממושכת, ואולם אין מנוס בנסיבות החמורות שכאן, ולאור היעדרו של אפיק שיקום, מהטלת מאסר משמעותי, שיעמוד בהלימה לחומרת המעשים ויהווה גורם מרתיע.

 

סוף דבר

 

11.       נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם 1 כדלקמן:

9

 

א.                 17 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי המעצר מיום 3.6.19 ועד היום.

 

ב.                 6 חודשי מאסר על תנאי , והתנאי הוא שהנאשם 1 לא יעבור במהלך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, על כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בלבד.

 

ג.                   קנס בסך 3,000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו, סך הקנס ישולם ב- 6 תשלומים שווים. תשלום ראשון עד 10/1/2021 ובכל 10 לחודש בחודשים העוקבים.

ד.                  הנאשם יתחייב בפני בית המשפט להימנע במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר מביצוע כל עבירת סמים מסוג פשע ואם יפר התחייבות זו יחוייב בתשלום של 3,000 ₪.

 

תשומת לב רשויות שב"ס מופנית למצבו הרפואי של הנאשם 1 ולטיפול התרופתי שלו הוא זקוק.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 יום.

 

ניתן היום, ד' שבט תש"פ, 30 ינואר 2020, במעמד הצדדים.