ת”פ 32159/01/16 – מדינת ישראל נגד תאר נאשף – בעצמו
בית משפט השלום בכפר סבא |
|
ת"פ 32159-01-16 מדינת ישראל נ' נאשף
|
|
1
בפני |
כבוד השופטת מרב גרינברג
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
ע"י ב"כ דנית שושן, עו"ד נופר מזולה ועו"ד רחל אוליבה תמם |
המאשימה |
|
נ ג ד
|
|
|
תאר נאשף - בעצמו
|
|
|
ע"י ב"כ עו"ד עבד ג'אבר |
הנאשם |
גזר דין |
רקע כללי
1.
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב
אישום בעבירות - נהיגה פוחזת ברכב - עבירה לפי 338(א)(1) ל
2. כמפורט בכתב האישום ביום 7.9.15 נפסל רשיונו של הנאשם לתקופה בת 10 חודשים. ביום 11.1.16 בשעה 03:15, בכביש 444 סמוך לעיר טייבה, הבחינו שוטרים בנאשם נוהג במהירות. לאחר שעלה בבדיקה שהוא פסול לנהיגה, והנאשם עצר את רכבו, ביקש השוטר מהנאשם תעודה מזהה. משהבחין השוטר מיכאל בכוס משקה אלכוהולי ברכב, פנה בעניין לנאשם, אך זה, בתגובה, הניע את הרכב בעוד השוטר מכניס פלג גופו העליון לרכב על מנת להוציא את מפתחות הרכב ממתג ההתנעה. מיד בהמשך, החל הנאשם בנסיעה כשפלג גופו העליון של השוטר בתוך הרכב והשוטר נאלץ להיתלות על הרכב בעוד רגליו מתנופפות באוויר. כתוצאה מכך, הוטח גופו של השוטר בדלת הניידת שחנתה בסמוך, השוטר נפל לארץ והנאשם נמלט מהמקום.
3. ביום 27.3.16 הודה הנאשם בכתב אישום והופנה, בהסכמת הצדדים, לתסקיר שירות מבחן.
2
4. מתסקירו עולה שהנאשם, בחור צעיר כבן 20, שזו לו הסתבכותו הראשונה בפלילים. הנאשם הסביר את התנהלותו בתחושות לחץ ובהלה שחש נוכח המפגש עם השוטרים. שירות המבחן, בתסקיר קצר ותמציתי, אולי מדי, מתרשם שהרקע לביצוע עבירות נעוץ בהתנהלותו האימפולסיבית והלא בשלה, ממליץ להטיל עליו צו של"צ ולאמץ בעניינו האפיק השיקומי.
תמצית טיעוני הצדדים
5. ב"כ המאשימה, עו"ד אוליבה תמם, הדגישה בטיעוניה חומרת מעשי הנאשם שרק כפסע בינם לבין פגיעה פיזית קשה בשוטר. עוד הפנתה לעברו התעבורתי הכולל תנאי בר הפעלה בן 5 חודשים. לשיטתה, המלצת שירות המבחן אינה מאוזנת וברוח הפסיקה עותרת למאסר בפועל ממשי, הפעלת התנאי במצטבר, פסילה ממושכת של רשיונו וענישה נלווית.
6. מנגד, סבור ב"כ עו"ד עבד ג'אבר, כי אין מדובר במעשה ברף חמור ולא הייתה לנאשם כל כוונה לפגוע בשוטר. הסניגור הפנה לגילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי, העובדה שהסגיר עצמו למשטרה מיוזמתו, נטילת האחריות והבעת החרטה. עוד הדגיש שהנאשם פסול לנהיגה במסגרת הליך המעצר תקופה ארוכה. על כן מבקש לאמץ המלצות התסקיר.
7. הנאשם, בדברו האחרון, הודה, כי שגה כשברח מהמקום מבלי לשים לב לפגיעה אפשרית בשוטר. לאחר שנודע לו שהשוטר נפגע, הגיע לבקרו בבית החולים. עוד הוסיף שמצוי בתנאים מגבילים תקופה ארוכה.
דיון והכרעה
גזירת דינו של הנאשם בהתאם לתיקון 113 ל
8.
על פי סעיף
3
9. הנאשם בנהיגתו הפרועה סיכן סיכון ממשי את חיי השוטר והמשתמשים בדרך. הימלטותו מהמקום, כשהוא מודע לכך שהשוטר הכניס פלג גופו העליון לתוך הרכב ועלול להיפגע במהלך הנסיעה, מלמדת על תעוזה רבה, אדישות וזלזול משווע בשלומו ובטחונו של השוטר. עוד מעידה היא על מסוכנות ממשית והעדר מורא מן החוק ונציגיו. דומה כי פסע בין המקרה שלפנינו כשהשוטר הושלך מהרכב אל הרצפה, תוך שגופו מוטח בניידת שעמדה בסמוך, לבין פגיעה קשה ובלתי הפיכה בשלומו ובגופו.
10. בפסיקה מקיפה ועקבית, שב וחזר בית המשפט העליון על הצורך לנקוט מדיניות ענישה מחמירה במיוחד ביחס לעבירות שעניינן נהיגה פרועה ונטולת רסן בכבישי הארץ, המתבצעות תוך סיכון ממשי של חיי אדם- הן של נהגים אחרים בכביש, הן של הולכי רגל, והן של גורמי אכיפת החוק - הנעשית תוך התעלמות מכללי הבטיחות והחוק, ומהוראות וציווי הגורמים המופקדים על אכיפתם. "תכליתה של מדיניות ענישה זו לבטא מסר של גמול והרתעה לעבריינים המתפרעים בנהיגה בכבישי הארץ, מסכנים חיי אדם, ונמלטים מגורמי אכיפת חוק אגב סיכונם הם, ולהרתיע עבריינים פוטנציאליים מהתנהגות עבריינית דומה, תוך הבלטת המחיר העונשי שעל העבריין לשלם על סיכון חיי אדם הנגרם מהתנהגותו, ועל פגיעתו הקשה בגורמים המופקדים על אכיפת חוק." (ע"פ 10149/08 מדינת ישראל נ' גוואד סולימאן (24.03.09)).
11. מדיניות ענישה מחמירה זו יושמה בפועל גם על נאשמים חסרי עבר פלילי וכן במקרים בהם לא נלוו לעבירות הנהיגה עבירות נוספות, וגם כאשר תוצאתה של הנהיגה הפרועה אגב הימלטות מאנשי משטרה נסתיימה בדרך נס ללא פגע. (ראו ע"פ 2079/06 אבו עצא נ' מדינת ישראל (7.6.06))
12. לכך יש להוסיף את החומרה הכרוכה בנהיגתו של הנאשם בזמן פסילה. "בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור- נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית המשפט; הוא מוכיח כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל).
13. אמנם נראה, כי מעשיו של הנאשם לא היו מתוכננים ואף לא נעשו במטרה לפגוע בשוטר, אך גם אם נבעו מלחץ ובהלה בהם היה שרוי אותה עת, ברי שנמלט מהמקום מאחר שהיה פסול לנהיגה, כדי להתחמק מהשוטרים ועל אף שהיה ער לסיכון הרב לשלומו של השוטר.
4
14. בנסיבות אלו, משמדובר בנהיגה פרועה ונמהרת שסיכנה סיכון ממשי ומוחשי את שלומו ובטחונו של השוטר, ומשסיכון זה התממש, הלכה למעשה, נוכח הפגיעה בשוטר, מצאתי לקבוע כי מידת פגיעתה בערכים המוגנים גבוהה.
15. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים שהורשעו בעבירה של נהיגה פוחזת, עונשים הכוללים רכיב מאסר בפועל בין מספר חודשים למספר שנים, והכל בהנתן הנסיבות הקונקרטיות ותוצאות הנהיגה הפרועה:
א. רע"פ 4182/13 וולזקין נ' מדינת ישראל (26.6.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של נהיגה בפזיזות ונהיגה בפסילה ונדון ל-9 חודשי מאסר.
ב. עפ"ג (מח-י"ם) 32487-05-16 אדם ג'בר נ' מדינת ישראל (13.12.16)- נאשם בעבירה של נהיגה פוחזת נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. לנאשם עבר פלילי הכולל עונשי מאסר. ערעורו נדחה.
ג. ת"פ (מח-י"ם) 332337-01-14 מדינת ישראל נ' אבו רמילה (25.12.14)- נאשם ללא עבר נדון בעבירות דומות, ובין היתר בפריצת מחסום משטרתי , ל-5 חודשי עבודות שירות.
ד. ת"פ (שלום-רמלה) 23818-05-15 מדינת ישראל נ' אל הוזייל- נאשם בעבירות דומות והסעת תושב אזור נדון ל-8 חודשי מאסר, הכוללים הפעלת תנאי בן 4 חודשים.
ה. ע"פ 10476/09 אבו סביח נ' מדינת ישראל- נהיגה פוחזת ונהיגה ללא רישיון וכן עבירות תעבורה נילוות, נדון למאסר בן שנתיים.
ו. ת"פ 36203-04-15 (שלום ב"ש) מדינת ישראל נ' שמביק - נאשם נדון בעבירות של נהיגה פוחזת, נהיגה ללא רישיון , נהיגה בזמן פסילה והפרעה לשוטר ל-11 חודשי מאסר.
16. סקירת הפסיקה הנוהגת בעבירה של נהיגה בזמן פסילה מגלה מנעד ענישה רחב ומגוון, החל מעונשים צופים פני עתיד ועד עונשי מאסר ממושכים. בתי המשפט מייחסים משקל לעברו התעבורתי של הנאשם ולטיב נהיגתו. כך למשל ברע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13), אישר בית המשפט העליון מתחם עונשי שנקבע ע"י הערכאה הדיונית ונע בין 7-20 חודשי מאסר, לצד עונשי פסילה כבדים.
17. לאור האמור סבורה אני, כי מתחם הענישה ההולם בעבירות בהן הורשע הנאשם ונסיבותיהן נע בין 6-12 חודשי מאסר.
5
18. הנאשם שלפניי, בחור צעיר יליד 1996. הנאשם נעדר עבר פלילי ועברו התעבורתי כולל שתי הרשעות, האחרונה מיום 7.9.15 בגין נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול בגינה נדון, בין היתר, לתנאי בן 5 חודשים שהינו בר הפעלה.
19. תסקירו חיובי, אלא שאין בו כל טעם שיכול לנמק המלצתו הבלתי מידתית של שירות המבחן. עוד התעלם התסקיר מהתנאי שתלוי כנגדו.
20. התרשמתי שהתנהלותו האימפולסיבית במהלך האירוע וחוסר שיקול דעת ביחס להשלכות מעשהו, נובעים, בין היתר מגילו הצעיר ומהתנהלות ודרך חשיבה המאפיינת בגירים-צעירים בגיל דומה ולא מדפוסי התנהגות שוליים ומפרי חוק.
21. בבואי לגזור עונשו של הנאשם בגדר המתחם, מצאתי לשקול לחומרא נסיבות המעשה, הפגיעה בשוטר ונהיגתו בזמן פסילה כשתנאי תלוי מעל ראשו, ומאידך את גילו הצעיר, עברו הנקי, חרטתו והתרשמותו החיובית של שירות המבחן. עוד אתן משקל לכך שהנאשם שהה תקופה ארוכה בתנאי מעצר בית.
22. השילוב בין נהיגתו המסוכנת והפוחזת לכך שבוצעה בזמן פסילה מחייב את בית המשפט לתגובה עונשית הולמת, שיש בכוחה לגמול לנאשם על מעשיו החמורים לצד הרתעת עבריינים פוטנציאליים מהתנהגות עבריינית דומה וכוללת רכיב מאסר ממשי. עם זאת, נוכח נסיבותיו החיוביות לא מצאתי למקם עונשו ברף העליון של מתחם הענישה.
23. כמו-כן, יש מקום לגזור על הנאשם עונש פסילה משמעותי ופיצוי נכבד לשוטר. זהו אולי המקום לציין שהמאשימה לא ציינה בכתב האישום האם נגרמה חבלה לשוטר, אך אין ספק שהמעשה גרם לו לטראומה קשה.
סוף דבר
24. אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 7 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 11.1.16 עד 17.1.16.
6
ב. מפעילה תנאי בן 5 חודשים שהוטל על הנאשם בתת"ע 3630-02-15 (שלום תעבורה ת"א) ע"י כב' השופטת ורד ביום 7.09.15 באופן חופף ומצטבר כך שהנאשם ירצה מאסר בן 9 חודשים בניכוי ימי מעצרו.
ג. מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא יבצע עבירה של נהיגה פוחזת או נהיגה בפסילה תוך 3 שנים מיום שחרורו.
ד. קנס כספי בסך 1500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו.
ה. 3 שנות פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, בניכוי תקופת הפסילה שהוטלה על הנאשם בהליך המעצר החל מיום 17.1.16, וזאת מיום שחרורו.
ו. פוסלת את הנאשם מלקבל רישיון נהיגה או להחזיקו למשך שנה שלא יעבור עבירה של נהיגה פוחזת או נהיגה בפסילה וזאת תוך שנתיים מיום שחרורו.
ז. פיצוי לשוטר מיכאל בסך 4000 ₪ שישולם ב-עד ליום 1.3.18.
ניתן היום, כ"ח אלול תשע"ז, 19 ספטמבר 2017, במעמד הצדדים.