1

בפני בקשת הנאשם להורות למאשימה להעמיד לעיונו את פרטי הרישום הפלילי והמשמעתי של עדי התביעה 1 ו-2, וכן את ההנחיות והנהלים המלאים הנוגעים לשימוש באקדח טייזר.

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, התנגדות למעצר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בתמצית יצוין כי הנאשם הואשם בכך שבתאריך 12.10.11 התבקש להיבדק בבדיקת נשיפה לצורך בדיקת שכרות, ולשם כך התבקש לחדול משתיית מים אך הנאשם סירב לעשות כן. בנסיבות אלו הוסע הנאשם בניידת המשטרה לתחנה לצורך עיכובו לבדיקת שכרות, ובמהלך הנסיעה איים על המתנדב שהסיעוהו. עוד נטען כי לאחר שהניידת נעצרה בצד ולמקום הוזעק השוטר הנוסף החל הנאשם לבעוט ברגלו תוך שהוא מצמיד את פניו לפני השוטר. באותן נסיבות, כך נטען, הופעל כלפיו הנאשם אקדח טייזר ולאחר מכן הוא נרגע.

2.         לטענת הנאשם, עדי התביעה היחידים בתיק הם עדי התביעה 1 ו-2 שהינם אנשי מרות שהיו מעורבים באירוע, כאשר עמדת הנאשם עומדת בסתירה חזיתית לגירסתם. משכך סבור הנאשם כי קיימת חשיבות לשאלת קיומו של רישום פלילי ומשמעתי לעדים אלו. עוד טוען הנאשם כי לנוכח השימוש שנעשה כלפיו באקדח הטייזר קיימת חשיבות לשאלת תוכנם של נוהלי השימוש באקדח זה במועדי האישום.

2

3.         בקשה זו הועברה לתגובת המאשימה וזו התנגדה לה. לטענתה, לא ברורה הרלוונטיות של המבוקש בבקשה, במיוחד בהתחשב בעובדה כי כל העדים הרלוונטיים סיימו את עדותם והתיק קבוע לשמיעת פרשת ההגנה.

4.         אשר לבקשת הנאשם להעמיד לעיונו את ההנחיות והנהלים הנוגעים לשימוש באקדח הטייזר, אני סבורה כי האפשרות לעשות שימוש בנהלים אלו לצורך הגנת הנאשם נראית לכאורה ספקולטיבית ורחוקה, בין השאר בשים לב למהות העבירות בהן הואשם וכן למועד ביצוען עובר לשימוש שנעשה באקדח הטייזר. על כן לא שוכנעתי בדבר התועלת שתצמח להגנת הנאשם מעיון בנהלים האמורים, ובפרט בשלב מתקדם זה של ההליך לאחר שתמה פרשת התביעה. בנסיבות אלה, אין הצדקה להיענות לבקשה זו.

5.         בדיון שהתקיים בבקשה ביום 3.2.14 חזר הנאשם על טענתו כי כתב האישום מבוסס על גירסאותיהם של עדי התביעה היחידים בתיק שהינם אנשי מרות, אל מול גירסתו הכופרת, ולכן לשיטתו עשויה להיות למידע המופיע במרשם הפלילי משמעות לעניין שאלת מהימנות העדים.

6.         השאלה האם הרישום הפלילי של עד תביעה הינו חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, ועוצמת הרלוונטיות של הרישום לניהול הגנתו של נאשם, נדונה בבית משפט העליון בבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל (7.2.07). הלכה מנחה זו קובעת כי יש לאזן בין התכלית שעומדת בבסיס זכות העיון, אשר הינה ניהול הליך הוגן במשפט פלילי, לבין תכליות אחרות שעומדות בבסיס המרשם הפלילי כגון תכלית השיקום של העבריין בתום תקופת ריצוי עונשו, אשר ממנה נגזרת זכותו לפרטיות במסגרת הליכים אחרים שבהם הוא משמש כעד בלבד (ראו: בש"פ 8406/12 אלמוני נ' מדינת ישראל (3.12.12)).

7.         לצורך הכרעה בבקשה עיינתי היום בגיליונות המרשם הפלילי של עדי התביעה, ומבלי להתייחס לתוכנם יש לקבוע כי אין בהם כדי לסייע להגנת הנאשם ועל כן גם בקשה זו יש להידחות.

3

8.         לאור האמור הבקשה לקבלת מסמכים - נדחית.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ד, 05 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.