בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן

המאשימה

 מדינת ישראל

נגד

הנאשם

בקה צחברידזה

גזר דין

גזר דין זה מתייחס להרשעת הנאשם על פי הודייתו בשני כתבי אישום, אשר בפתח הדברים ובטרם דיון והכרעה במחלוקת בין הצדדים מצאתי לפרט עובדות כתבי האישום בהן הודה הנאשם.

בתיק פלילי 442924-10-12 אשר תוקן במהלך הדיונים לפני, הודה בעובדות שבחמישה אישומים.

על פי האישום הראשון, הודה הנאשם כי ביום 21.10.12 בשעה שאינה ידועה לתביעה, הגיע הנאשם למקום מגורי המתלוננת, אשר הייתה אותה עת בת זוגו במשך חמש שנים, עד לחודש מרץ 2010. עם הגיעו לביתה אמר לה הנאשם שלא יתן לה לחיות עם אף אחד ואסר עליה לצאת מהבית, שאם לא כן, הוא לא יודע מה יעשה לה.

משום כך, הורשע הנאשם בעבירה של איומים.

על פי האישום השני, הודה הנאשם כי כחודש לערך לפני יום 22.10.12 בצומת בית דגן, הכניס הנאשם את המתלוננת לרכב שפרטיו אינם ידועים לתביעה, בהמשך לכך, צבט הנאשם את רגלה של המתלוננת.

משום כך הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת בן זוג.

על פי האישום השלישי, הודה הנאשם כי ביום 22.10.12 שלח הודעות טקסט לטלפון של המתלוננת, בשפה הרוסית. בשעה 00:20 כתב לה "תקחי את השפופרת או שלא תחזירי הביתה אני זונה נשבע במריאנקה זה הסוף שלך איפה את יצורה ב-1 בלילה כלבה". בשעה 24:33 כתב לה: "זה הסוף שלך כלבה". בשעה 24:34 כתב לה: "תקחי את השפופרת, אל תביאי את זה לקטסטרופה כלבה".

הנאשם הורשע בעבירות איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק.

על פי האישום הרביעי הודה הנאשם כי ביום 21.10.12 שלח הנאשם באמצעות תוכנת פייסבוק הודעות למתלוננת. וכך כתב: בשעה 18:52 "יצורה זה הסוף שלך אף אחד לא יעזור לך מפגרת אפילו הזבלית זונה מטומטמת תתכתבי כל עוד את יכולה". בשעה 18:53 כתב: "הזמן קצר יותר ויותר נכון טן?" בשעה 18:54 " את יכולה לכייף בינתיים איך שאני מקבל משהו אז זה הסוף שלך כלבה את זה כבר הבטחתי לך!!!". בשעה 21:58 כתב הנאשם: "את באמת הבאת את זה עד הסוף כלבה מלוכלכת תחכי הזמן שלך, זונה לא מזויינת עד הסוף אני אפיל עליך זונה פרוצה זיינתני את החי שלך זונה מלוכלכת."

הנאשם הורשע בעבירות איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק.

על פי האישום החמישי, הודה הנאשם כי שלושה חודשים לפני 22.10.12 הגיע הנאשם לביתו של אחד רומן בעיר ראשון לציון. רומן סרב להכניס הנאשם לביתו, הנאשם אמר לרומן, מבעד לדלת הבית: "אין לי מה להפסיד אני אשלח אתכם לגיהינום".

הנאשם הורשע בעבירה של איומים.

בתיק פלילי 31123-08-13 אשר תוקן אף הוא, הודה הנאשם כי ביום 14.8.13 סמוך לשעה עשר בבוקר בעמדו מעבר לדלת הכניסה לדירה בה התגוררה בת זוגו, ביקש לקחת את ילדיו. המתלוננת סירבה להיעתר לבקשתו והודיעה לו כי בכוונתה להתקשר למשטרה. בעשותו כן, עבר הנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי שבמסגרת הליכים בתיק מ''ת 44935-10-12 הוצא צו הרחקה לנאשם מהמתלוננת - בת זוגו.

הנאשם הודה בעובדות הללו בשני דיונים נפרדים שהתקיימו בקשר לשני התיקים, לאחר שהתביעה הסכימה לתקן כתבי האישום והוסכם שהנאשם יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. ראוי לציין שבראשונה הודה הנאשם בדיון שהתקיים לפני ביום 17.12.13. באשר לתיק בו יוחסה לו העבירה של הפרת ההוראה החוקית, הודה בדיון שהתקיים לפני כב' השופטת אניסמן ביום 24.3.14. סופו של הליך שהנאשם ביקש שאדון בשני התיקים ולפיכך התיק הועבר מכב' השופטת אניסמן אלי.

כפי שהוסכם בין הצדדים הופנה הנאשם לשירות המבחן. שירות המבחן ערך והגיש שלושה תסקירים. לא מצאתי לפרט מתוך האמור בתסקירים אלא אך להתייחס לתסקיר האחרון שהוגש סמוך לפני הדיון שהתקיים ביום 3.2.15. ככל שאני סומך על שירות המבחן ועל פי שיטתי נותן משקל רב לאמור ולמומלץ בתסקירים, אני סבור כי בדרך כלל, אלא אם נפלה טעות בולטת, ראוי להתייחס לתסקיר האחרון המשלים והמסכם. יש ובמסגרת הטיפול והפיקוח של שירות המבחן, יהיו עליות ומורדות בהתנהלות נאשם אלא שבסופו של יום, שירות המבחן התרשם באופן חיובי מהנאשם. לפיכך מה נפקא מינה מעידותיו של הנאשם, המפוקח על ידי שירות המבחן, אם בסופו של יום צלחה דרכו של הנאשם, במיוחד ככל שמדובר בדרך טיפולית שיקומית?

כך היה במקרה שלפני. התסקיר האחרון שהוגש מפרט הדרך הארוכה, הקשה אך המועילה בסופו של יום, שעבר הנאשם בליווי שירות המבחן. שירות המבחן שוחח גם עם המתלוננת וזו הביעה תקוותה כי הקשר הזוגי ביניהם יתחדש וכי הנאשם כיום אינו מהווה איום עליה. היא הביעה תקוותה כי תעבור להתגורר בעיר מגורי הנאשם כיום באשקלון. כמו כן, סיפרה כי חשה כיום רגשי אהבה לנאשם. לפי התרשמות שירות המבחן, התנהלותו החיובית של הנאשם במהלך החודשים האחרונים, שיתוף פעולה מלא עם התכנית הטיפולית ועם שירות המבחן, נכונות לשתף השירות באופן כן בעולמו הפנימי והמחשבתי, ויכולת התבוננות מעמיקה והגמשה בעמדותיו ותפיסת עולמו מגבירים ביותר סיכויי השיקום. סופו של דבר שירות המבחן המליץ על עונש מאסר על תנאי.

בטיעוני התביעה לעונש מצאה התביעה כי לשיטתה יש להתעלם מההליך השיקום הארוך והקשה שעבר הנאשם, וכי יש להחמיר עמו הדין לנוכח העבירות אותן בצע. לפי שיטת התביעה, עבירות המבצע אדם כלפי בן זוגו, אחת הדין - החמרה בענישה. לפי שיטה זו אין נפקא מינה התסקירים החיוביים וההליך השיקומי בליווי שירות המבחן. התביעה עתרה, לפיכך, לעונש מאסר למשך 20 חודשים ועונשים נלווים.

באת כוח הנאשם ביקשה לדחות העתירה לעונש מאסר תוך שהיא מפנה לאמור בתסקירי שירות המבחן ובעיקר לנסיבות השיקום אותו עבר הנאשם. למעשה ביקשה באת כוח הנאשם לקבל המלצות שירות המבחן.

באשר למתחם העונש ההולם, על פי המתווה של תיקון 113 לחוק העונשין המתייחס למעשי העבירה, נראה כי אכן, העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל. אלא שלדעתי גם אם מתחם העונש הוא מאסר בין כזה שירוצה בעבודות שירות ובין כזה מאחורי סורג ובריח, הרי שתיקון 113 הנ''ל, מורה אותנו כי מרכיב השיקום רב חשיבות הוא, עד כי יש ובכוחו לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא. בעניין זה אעיר הערה בלי שארחיב הדיבור בה. תיקון 113 לא חידש דבר, לדעתי, בעניין השיקום. עקרון זה קיים בשיטתנו, על פי ההיגיון של האינטרס הציבור הטמון בענישה הפלילית מקדמת דנא. שהרי חלק בלתי נפרד מהאינטרס הציבורי, כאמור, הוא בשיקום האדם. מה תועלת תצמח מהענשת אדם לחומרה ואחר כך, יחזור ויבצע עבירות? ישוקם אדם, למרות מעשיו הפליליים, ממילא אתה אומר שהציבור ייצא נשכר, לפי שזה יחדל ממעשיו הפליליים.

במקרה שלפנינו הנאשם עבר העבירות לפני למעלה משנתיים ימים. הנאשם עבר הליך ממושך, ארוך וקשה של טיפול בפיקוח וליווי שירות המבחן. שירות המבחן התרשם באופן חיובי ביותר מהנאשם. בנסיבות אלה, העמדה העונשית שהציבה התביעה המתעלמת לחלוטין ממרכיב השיקום אינה במקומה והיא אינה מידתית. איני בא לבקר שיטת העתירה לעונש של התביעה, ההולכת אך ורק על פי עקרון חומרת העבירה. נראה כי יש ולעיתים על התביעה לשקול שיקול רחב של שיקום הנאשם. שירות המבחן מוחזק בגדר תקינותו משום המקצועיות הרבה של קציני המבחן. משום כך, ראוי לשים אל לב לתסקירים חיוביים המצביעים על שיקום האדם, ובמקרים הראויים כגון המקרה שלפני, ככל שמדובר במערכת יחסים זוגית, שברקע העבירות, ראוי להסכים להמלצות שירות המבחן.

אשר על כן, אני מקבל המלצת שירות המבחן.

אלה העונשים שאני גוזר על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע.

איני גוזר על הנאשם קנס.

אני מחייב הנאשם לחתום על התחייבות למשך שלוש שנים לפיה לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע. יעבור עבירה כאמור, ישלם סך של 3,000 ש''ח.

אני מחייב הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור (של''צ) בהיקף של 200 שעות כפי תכנית שהוכנה עבורו על ידי שירות המבחן. הסברתי לנאשם בלשון פשוטה משמעות השל''צ הבין והסכים.

אני מורה כי הנאשם יהיה בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

אברהם הימן , סגן נשיאה