בית משפט השלום בקריית גת

ת"פ 48878-12-14 מדינת ישראל נ' פ

בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

א פ

הנאשם

גזר דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו 3 עבירות איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 ו- 3 עבירות של תקיפת בת זוג בניגוד לסעיף 379+382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

הנאשם כפר במיוחס לו והורשע לאחר שמיעת הראיות ב- 3 עבירות של תקיפת בת זוג ו- 2 עבירות איומים. הנאשם זוכה מחמת הספק בגין עבירת איומים נוספת שיוחסה לו בכתב האישום.

על פי עובדות כתב האישום בהן הורשע, ביום 20.12.14 בסמוך לשעה 23:00 , עת מ א, גרושתו של הנאשם (להלן - המתלוננת) עמדה לצאת לבלות עם חברתה ת, הגיע הנאשם לדירת המתלוננת ונקש בדלת. כשהמתלוננת פתחה את הדלת, דחף הנאשם את הדלת פנימה לכיוון המתלוננת ודחף את המתלוננת עם ידיו לעבר הקיר, תוך שהוא צועק על המתלוננת כי היא לא יוצאת. בהמשך, כשהמתלוננת אמרה שהיא מתקשרת למשטרה ואחזה בידה בטלפון, תפס הנאשם בידה, עיקם אותה ולקח את הטלפון מידה תוך שהוא ממשיך לצעוק ואף איים עליה שיהרוג אותה, ירצח אותה ויתלונן עליה ברווחה וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה. הנאשם הורשע אף בכך שביום חמישי, כחודש לפני כן, בפאב קריוקי בנתיבות, תקף את המתלוננת בכך שדחף אותה, עיקם את ידה ואיים עליה שיהרוג אותה וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

הליכי המעצר

ביום 20.12.14 נעצר הנאשם. ביום 23.12.14 שוחרר בהסכמה בתנאים לרבות מעצר בית מלא וערבויות. ביום 12.3.15 הוקלו תנאי שחרורו באופן שהותרה יציאתו ממעצר הבית במהלך שעות היום בפיקוח ערב. ביום 14.7.15 הותרה יציאתו ממעצר הבית בכל שעה, בפיקוח ערב, ביום 12.1.16 הוסרו כליל התנאים המגבילים, למעט תנאי ההרחקה מהמתלוננת והעדה (יצירת קשר רק לצורך הסדרי ראיה).

תסקיר שירות המבחן

שירות המבחן הגיש ביום 16.1.17 תסקיר בעניינו של הנאשם, אשר סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. שירות המבחן ציין כי הנאשם הועמד בפיקוח מעצרים משך 9 חודשים, שבמהלכם התקשה להגיע לשירות המבחן לשיחות, התבלבל במועדים ולא יצר קשר מיוזמתו. לא תפס עצמו כאדם הזקוק לסיוע טיפולי. שירות המבחן ציין כי הנאשם הכחיש את הארועים. לדבריו יחסיו עם המתלוננת טובים מאוד.

שירות המבחן שוחח עם המתלוננת, אשר אף היא מסרה כי היחסים טובים מאוד, לדבריה הנאשם אדם מקסים, חבר נפש, תומך מעורב ופעיל בחיי ילדיו, לא חשה מאויימת מהנאשם ולא פוחדת ממנו. לדבריה נמצאת בזוגיות מזה 3 שנים והנאשם מקבל זוגיות זו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם משתדל לנהל אורח חיים נורמטיבי, לשמור על יציבות תעסוקתית, ולגלות אחריות לתפקידיו ההוריים מתוך רצון אמיתי להיות מעורב פעיל ותורם.

שירות המבחן ציין כי הנאשם חש כעס אל מול גורמי אכיפת החוק, משום שחש שנעשה לו עוול, עמדה שלא מאפשרת לו בחינה מעמיקה אודות דפוסי התנהגותו. ובכך קיימת רמת סיכון ממנו.

לצד זאת, שירות המבחן התרשם כי יש גורמים המצמצמים את הסיכון שנשקף מהנאשם: העובדה שמשך 8 שנים לא נפתחו תיקים פליליים, העובדה שלא נדון בעבר על עבירות דומות, עמדת המתלוננת אשר מציינת כי היחסים תקינים, ההליך הפלילי הממושך, שהיווה גורם הרתעה משמעותי.

בסופו של יום שירות המבחן המליץ על ענישה מרתיעה בדמות מאסר מותנה. להערכת שירות המבחן, עונש מוחשי כגון עבודות שירות או של"צ יפגע באיזון שהשיגו בני הזוג בחייהם, ובשיתוף הפעולה שהצליחו לייצר מתוך דאגה משותפת לילדיהם.

טיעוני הצדדים לעונש

המאשימה טענה כי הערך המוגן שנפגע ממעשי הנאשם הוא הגנה על שלמות הגוף ואוטונומית הפרט. המאשימה הפנתה לחומרת הנסיבות, שהאלימות כלפי בת הזוג וכי העבירה כלפיה בוצעה בביתה - מבצרה. לדברי המאשימה, מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם נע ביום 12-36 חודשי מאסר. המאשימה הגישה לבית המשפט את הרשעותיו הקודמות של הנאשם - 14 הרשעות. לשיטתה הנאשם לא לקח אחריות, לא הודה, לא עבר הליך טיפולי , אין המלצה טיפולית בעניינו, ועל אין הצדקה לחריגה מהמתחם, המאשימה עותרת ל- 12 חודשי מאסר, מאסר מותנה, קנס, פיצוי למתלוננת והתחייבות.

ב"כ הנאשם טען כי אין הצדקה להחמיר בעונשו של הנאשם אך בשל כך שעמד על חפותו ובחר לנהל הוכחות. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם והמתלוננת אינם גרים יחד ואין ביניהם יחסי תלות או מרות. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם הגיע לבית המתלוננת, על פי הזמנתה, לאחר שביקשה שיביא כסף עבור הטיול השנתי של ביתם. לטענת ב"כ הנאשם מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד מאסר קצר, שיכול וירוצה בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם ציין כי גם אם ככלל מוצדק להטיל מאסר, אין זה משרת את האינטרס הציבורי במקרה זה, על מנת לשמור על יציבות הקשר בין הנאשם והמתלוננת, לטובת ילדיהם המשותפים.

לפיכך, עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק במאסר מותנה.

הנאשם בטיעוניו לעונש אמר שהוא חף מפשע והעלילו עליו עלילה. לדבריו הוא בן בית אצל גרושתו. לדבריו גם אם הוא יקבל לשלם קנס הוא מעדיף לשבת במאסר, הוא לא מוכן לקבל כלום.

דיון

הנאשם הורשע בשני אירועים נפרדים, ולפיכך מתחם העונש ההולם יקבע לכל אחד מהאירועים בנפרד.

הערכים המוגנים:

הערך המוגן הנפגע בעבירה של תקיפת בת זוג הוא זכותו של אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט זכות של אישה להיות מוגנת מפני אלימות בן זוגה.

הערך המוגן הנפגע בעבירה של איומים הוא הזכות לשלוות נפשו של אדם.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים:

מידת הפגיעה בערכים המוגנים באירוע מיום 20.12.14 היא ברף הבינוני, האיום שמתבטא בכך שהנאשם אמר למתלוננת שיהרוג אותה וירצח אותה ויתלונן עליה ברווחה, הוא איום קונקרטי ומצוי לכל הפחות ברף הבינוני, התקיפה מצויה ברף הבינוני: הנאשם דחף את הדלת לכיוון המתלוננת, ודחף את המתלוננת עם ידיו לעבר הקיר, ובהמשך, תפס את ידה ועיקם אותה ולקח מידה את הטלפון. גם מידת הפגיעה בערכים המוגנים באירוע שהתרחש כחודש לפני המועד שלעיל, היא ברף הבינוני, - למעשה מדובר באיום בעל אופי דומה ובתקיפה זהה במהותה. בסופו של יום המתלוננת לא נחבלה בגופה כתוצאה מהמעשים.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

נתתי דעתי לכך שהאירועים מיום 20.12.14 נעשו בתוך ביתה של המתלוננת, אשר אמור להיות המקום בו היא מוגנת. נתתי דעתי לכך שהנאשם , על פי דבריו הגיע לביתה על מנת לתת כסף כדי לממן טיול בית ספרי של ביתם המשותפת. לא היה תכנון מקודם לביצוע העבירות, לא היה תחכום מיוחד, העבירות לא בוצעו באכזריות רבה או תוך שימוש בנשק קר או חם.

מדיניות הענישה הנוהגת:

בחינת מדיניות הענישה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים מותנים ועד עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות.

ראו בין היתר רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16) רע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל (18.5.11); רע"פ 8323/12 שוקרון נ' מדינת ישראל, רע"פ 9118/12 פרגין נ' מדינת ישראל (1.1.13), רע"פ 1631/12 פדידה נ' מדינת ישראל, רע"פ 1923/11 חטיב נ' מדינת ישראל, רע"פ 6821/08 מסרי נ' מדינת ישראל, רע"פ 3152/08 חמו נ' מדינת ישראל (23.10.08), רע"פ 7951/10 ניב נ' מדינת ישראל, רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (25.6.08), ע"פ (מח' חי') 2350-02-13 פלוני נ' מדינת ישראל (7.11.13); עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 30868-08-13 חג'אג' נ' מ"י (6.10.14), עפ"ג (מח' חיפה) 33154-05-14 יוסופוב נ' מדינת ישראל (26.6.14), עפ"ג (מח' מרכז) טלה נ' מדינת ישראל (9.12.14), עפ"ג (מח' י-ם) 46599-01-15 פלוני נ' מדינת ישראל (3.3.15); בעפ"ג (מח' י-ם) 57596-05-15 פלוני נ' מדינת ישראל (23.8.15),

מתחם העונש ההולם

מתחם העונש ההולם בגין כל אחד מהאירועים נע ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בפועל.

במקרה דנן לא קיימים שיקולים המצדיקים סטיה לקולא או לחומרא ממתחם העונש ההולם.

בשים לב שהנאשם לא הודה בביצוע העבירות, ובשים לב לעמדותיו, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

לקחתי בחשבון שהנאשם נותן את הדין בגין שני אירועים.

זקפתי לחובתו של הנאשם את עברו הפלילי.

הנאשם יליד 1968, צבר לחובתו 14 הרשעות קודמות בעבירות סמים, רכוש, אלימות ואחרות.

הנאשם ריצה מאסרים בעברו. עם זאת, ראוי לציין כי משנת 2010, לא עבר הנאשם עבירות נוספות (למעט העבירה הנוכחית). לקחתי בחשבון כי אין לנאשם הרשעות קודמות בעבירות של אלימות במשפחה.

לקחתי בחשבון כי הנאשם היה עצור בתיק 4 ימים, לאחריהם שהה במעצר בית מלא משך כמעט 3 חודשים, ובהמשך עוד כ- 10 חודשים במעצר בית עם אפשרות יציאה בפיקוח. וכי במהלך כל התקופה לא נרשמה לחובתו כל הפרה של תנאי השחרור.

לקחתי בחשבון את עמדת המתלוננת כפי שהוצגה לשירות המבחן לפיה אינה חוששת מהנאשם והיחסים ביניהם מצויינים.

לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן לפיה הנאשם עושה מאמץ לנהל אורח חיים נורמטיבי, וכי הוא לוקח אחריות ומהווה שותף פעיל ומלא בגידול ילדיו ובדאגה לצרכיהם.

לקחתי בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד והרבים בגדרו של המתחם.

לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי ההליך המשפטי והמחירים ששילם הנאשם היוו גורם מרתיע, ומפחית מסוכנות.

לאור כל האמור, מצאתי לנכון, בזו הפעם , לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהימנע מענישה בדמות מאסר, ולו בעבודות שירות, או בדמות של"צ, וזאת על מנת לשמור על האיזון אליו הגיעו בני הזוג.

סוף דבר:

לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        אני מטילה על הנאשם 5 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירת של איומים או תקיפת בת זוג לסעיפים 192 או 379 + 382(ב) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

ב.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 3000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע וזאת למשך 3 שנים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום, אחרת יאסר למשך 15 יום.

ג.         פיצוי למתלוננת, ע"ת 3 בסך של 1000 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט תוך 60 יום.

ד.         קנס בסך 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 60 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ז, 16/02/2017 במעמד הנוכחים.