1

לפניי בקשה לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק אשר הוגשה על ידי הנאשם, מר ארז נעים אברמצ'י (להלן: "המבקש").

אקדים ואציין, כי נוכח מניעות המותב הקודם בתיק, כבוד השופטת שחם קינן, להמשיך לדון בתיק, הועבר התיק לשמיעה לפניי בהתאם להחלטת נשיא בתי המשפט במחוז תל אביב, כבוד השופט עוזיאל מיום 21.3.2022. הבקשה לביטול כתב האישום הוגשה בפני המותב הקודם, והוגשה בשנית במהלך הדיון אתמול, ונסרקה לתיק.

רקע וטענות הצדדים

1.      בקליפת אגוז, כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עבירות על חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואתית, תשע"ו- 2016 (להלן: "החוק"). כמפורט בכתב האישום, המבקש החזיק עד ליום 31.7.2019 ברישיון מדביר ב"מבנים ובשטח פתוח". רישיונו של המבקש נשלל ממנו ולא חודש בעקבות החלטה מנהלית של הרשם לעניינים מדבירים במאשימה היא המשיבה (להלן: "המשיבה"). חרף זאת, כפי שנטען ופורט בכתב האישום, במועדים שונים עשה המבקש שימוש בתואר ובכינוי מהם השתמע שהוא מדביר או שיש בידו רישיון מדביר. בנוסף, במסגרת מקרה נוסף שפורט בכתב האישום המבקש ביצע הדברה מבלי שהחזיק ברישיון מדביר ולא מסר תיעוד של הפעולות שביצע למזמין ההדברה.

2.      במסגרת הדיון שהתקיים בפני המותב הקודם (כבוד השופטת שחם קינן) ביום 17.3.2022 טען ב"כ המבקש כי הוא פנה למאשימה, למשרד להגנת הסביבה, בבקשה לבחון דרכים מדתיות יותר לפעולה מול המבקש ולהעביר את התיק למסלול של הסדר מותנה. בקשתו נדחתה.

2

כפי שנמסר לו, אין לב"כ המשיבה הסמכה בחוק באופן מפורש לעשיית הסדר מותנה בעבירות אלו. לטענת ב"כ הנאשם, המבקש עומד בכל התנאים לקבלת או עשיית הסדר מותנה: כלל העבירות בהן הוא מואשם הן עבירות עוון; המבקש נעדר כל עבר פלילי; זה לו התיק הפלילי הראשון שנפתח בחייו ואין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים באף רשות; ולא נערך עימו הסדר מותנה בחמש השנים שלפני האירועים נשוא כתב האישום. לטענת המבקש, במצב שבו נתונה למשיבה הסמכות לנהל הליכים פליליים שיכולים להסתיים שהרשעה פלילית צריכה להיות לה הסמכות להגיע להסדרים מותנים ואין להחריג את תובעי המשרד לאיכות הסביבה ממסגרת סמכות זו. לטענת המבקש עמדת המשיבה והתנגדותה לבחון הסדר מותנה עומדת בניגוד לכללי ההגינות והצדק.

3.      במסגרת הודעתו המשלימה של המבקש מיום 27.3.2022 הפנה ב"כ המבקש לרשימת דוגמאות להסדרים מותנים בתיקים שחומרתם עולה על חומרתן של העבירות שבענייננו, ובין היתר בעבירות אלימות כלפי גוף, אלימות כלפי רכוש, עבירות מין, עבירות בסמכות תובע משרד הכלכלה ועבירות בניירות ערך.

4.      בתגובתה טענה המשיבה כי לא קיימת אפשרות לסיים את התיק בהסדר מותנה, וזאת ללא קשר לנתוניו האישיים של הנאשם. הדברים אמורים לא רק מפאת הגדרתו של "תובע" בסעיף 67א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ"), אלא גם מפאת הוראת סעיף 67א(ג)(2) לחסד"פ השוללת אפשרות לערוך הסדר מותנה בעבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה גם הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי. לטענת המשיבה, כל העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום מהוות גם הפרות לפי סעיף 34 לחוק, אשר בשלן רשאי המנהל להטיל עיצום כספי. המשיבה מוסיפה וטוענת כי בשל נסיבות ביצוע העבירות כמפורט בכתב האישום וחומרתן, לרבות העובדה כי רישיונו של המבקש נשלל ואף הוטל עליו עיצום כספי עקב הפרה קודמת, המבקש אינו עומד בתנאים להטלת עיצום כספים בהתאם למדיניות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה.

5.      על כן, לטענת המשיבה כי לדחות את בקשת המבקש לביטול כתב האישום גם לגופה.

3

6.      במסגרת הדיון שהתקיים לפניי הוסיפו הצדדים וטענו לעניין תקיפת שיקול דעת המשיבה את הפניית העניין למסלול של הסדר מותנה. לטענת המבקש, עמדת המשיבה לפיה כאשר קיימת החרגה של עבירות עיצום כספי אולם אין אפשרות להגיע למסלול מנהלי של הטלת עיצום כספי על הנאשם אזי יש לנקוט בהליך פלילי; מנוגדת ממהות ההסדר המותנה כפי שזו עולה מדברי ההסבר ומדיוני המחוקק שהתקיימו בעניין במסגרת דיוני ועדת חוקה חוק ומשפט. העובדה שהמשיבה לא תיקנה את החוק על מנת שיהלום את מהות ההסדר המותנה מביאה למצב לא הוגן בו המבקש, על אף עמידתו בקריטריונים הקיימים להסדר מותנה ועל אף שבעבירות חמורות יותר מגיעה המאשימה להסדרים מותנים, נאלץ להתמודד עם הליך פלילי. לטענת המבקש, נוכח הפגיעה בעקרונות של צדק והגינות משפט קיימת לבית המשפט הסמכות להורות על ביטולו של כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. המשיבה כמובן התנגדה לכך והוסיפה וטענה כי הסדר מותנה בענייננו אינו עומד בדרישות החסד"פ והחוק וכל עוד אלו לא תוקנו, אין מקום לבקשה. המשיבה הוסיפה וטענה כי המבקש לא עומדת בתנאים של מדיניות הטלת עיצומים כספיים של המשרד להגנת הסביבה, נוכח שלילת רשיונו בגין אירוע קודם. המשיבה עמדה על פוטנציאל הסיכון הקיים בתחום ההדברה ושבה וטענה כי הנסיבות אינן מתאימות להטלת עיצום כספי, וכי יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

7.      סמכות התביעה לסגור תיק בהסדר מותנה מוסדרת בסעיף 67א לחסד"פ. לתביעה נתון שיקול דעת רחב בהחלטותיה השונות הנוגעות לסוגיית ההעמדה לדין ומצויות בליבת שיקול דעתה המקצועי (וראו בין היתר בבג"צ 3405/12 פלונית נ' מדינת ישראל (30.12.2012); וכן בבג"צ 1397/21 שקלובסקי נ' המחלקה לחקירות שוטרים (19.6.2022)). כפי שנפסק לא אחת, בית המשפט אינו משמש כ"תובע על" ואל לו להחליף את שיקול דעתה של התביעה בשיקול דעתו אלא במקרים חריגים בלבד (ראו למשל בבג"צ 3884/16 פלונית נ' השר לבטחון פנים, בפסקה 40 (20.11.2017); בג"צ 9443/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה (15.8.2017)).

8.      לתביעה נתון שיקול דעת רחב באשר לעריכת הסדר מותנה, גם אם עומד נאשם בתנאי הסף וסוג העבירה מאפשר זאת. אי היעתרותה של המשיבה לבקשה לעריכת הסדר מותנה במקרה קונקרטי אינה יוצרת כשלעצמה ובאופן אוטומטי עילה להתערבות בית המשפט (ע"פ (מחוזי חיפה) 59342-08-16 פדואל נ' מדינת ישראל (6.10.2016); וראו גם בת"פ (ת"א) 11568-06-21 דבלינגר נ' מדינת ישראל (10.12.2021), על פסקי הדין המוזכרים שם). סוגיית התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של התביעה כפוף לשתי דוקטרינות מרכזיות: האחת, דוקטרינת ההגנה מן הצדק; והשנייה דוקטרינת הביקורת המנהלית (רע"פ 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי בעמ' 19 (31.10.2018). אין משמעות הדבר כי שיקול דעתה של התביעה בהחלטה להעמדה לדין חסינה מביקורת, אך כפי שנפסק לא אחת, זו שמורה למקרים מובהקים בהם יתערב בית המשפט.

4

9.      בענייננו, לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, שמעתי את טענותיהם היום בפניי ושקלתי את מכלול הנסיבות הקונקרטיות במקרה זה, מצאתי כי החלטת המשיבה שלא לערוך הסדר מותנה עם המבקש עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 67א(ג)(2) לחסד"פ ואינה עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק או הגינות משפטית. הטענה כי החלטה זו חורגת ממהות הסדר הטיעון כפי שזו נקבעה על ידי המחוקק ונלמדת מדברי ההסבר לחוק ומהדיונים שקדמו לחקיקה אינה יכול לשמש לבדה כנימוק לביטול כתב האישום. מעבר לעובדה כי הדברים מסורים לשיקול דעתו של המחוקק באם לתקן את החקיקה הקיימת או להותירה על מכונה; הרי שלא מצאתי את טענות המשיבה כבלתי סבירות. נוכח האפשרות להטלת עיצום כספי, לא ניתן לערוך בעבירות אלו הסדר מותנה. בנסיבותיו של המבקש, אשר רישיונו נשלל בגין אירוע קודם, לא ראתה המשיבה את מסלול העיצום הכספי כמתאים. החלטה זו מצויה במתחם שיקול הדעת של המשיבה, ולא מצאתי כי היא עשתה שימוש רעה בשיקול דעתה או חרגה ממתחם הסבירות.

10.  גם לא מצאתי כי יש בהחלטה זו משום אכיפה בררנית או שנפלו בה פגמים קיצוניים המצדיקים את התערבות בית המשפט על דרך של ביטול כתב האישום. עיון ברשימת הדוגמאות אותה צירף המבקש מעלה שורה של מקרים, אשר אינן מתחום הוראות החוק נשוא כתב האישום. כל תיק ונסיבותיו, ומכל מקום המבקש לא הצביע על עובדות דומות ועבירות דומות- בתחום ההדברה- בהן נקטה המשיבה קו שונה שיש בו כדי להצביע על אכיפה בררנית כלפי הנאשם.

11.  נוכח האמור, בקשת המבקש נדחית. נימוקי המבקש וטענותיו, גם לעניין זה, שמורים לו לשלבים אחרים בהליך.

12.  התיק נקבע להקראה ליום 13.9.2022 בשעה 14:00. ב"כ הנאשם יודיע לו על מועד הדיון וחובת התייצבותו.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשפ"ב, 21 יוני 2022, בהעדר הצדדים.