פסק דין

1. ביום 2.1.2025 הגישה המבקשת בקשה במעמד צד אחד למתן צו כנגד המשיבה מכח חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: החוק).

2. מאז 15.10.2024 מתגוררות המבקשת והמשיבה בשכירות באותה הדירה ברח' עין דור בחיפה. המבקשת נכנסה לדירה מספר שעות לפני המשיבה. שתיהן התקשרו באופן עצמאי עם בעל הדירה בחוזה שכירות נפרד.

3. לטענת המבקשת, מאז עברה המשיבה להתגורר בדירה היא מטרידה אותה, מקללת אותה, צורחת עליה, לועגת לה ומנסה להתפרץ בכוח אל חדרה, הגם שהיא נועלת את דלתה. לטענת המבקשת, היא חוששת מהמשיבה ופוחדת להמשיך להתגורר עמה באותה הדירה, וביקשה כי בית המשפט יורה על הוצאתה מהדירה.

4. התיק נקבע לדיון במעמד הצדדים לאתמול, אך נדחה להיום לאחר שהמשיבה הציגה מסמכים רפואיים אודות בדיקה שהיתה קבועה לה אתמול במרפאת קדם-ניתוח במרכז הרפואי רמב"ם, לקראת ניתוח החלפת ירך שהיא צפויה לעבור ביום 15.1.2025.

5. אעיר, כי הדיון היה סוער, כאשר שתי בעלות הדין לא חדלו מלצעוק זו על זו ולהתפרץ זו לדברי זו וכן לדברי בית המשפט.

6. בדיון חזרה המבקשת על טענותיה והציגה סרטון שצולם מתוך חדרה הנעול בדירה, כאשר המשיבה צועקת עליה מחוץ לחדר. המבקשת אישרה, כי המשיבה לא נכנסה באותה סיטואציה לחדרה, וכי עד היום היא לא פגעה בה פיזית.

7. המשיבה טענה מנגד כי היא זו שמאויימת על ידי המבקשת, שאף תקפה אותה פיזית, בהתעלמות מכך שהיא פגועה בירכה לאחר שנפגעה בתאונת דרכים לפני ארבע שנים. המשיבה הציגה סרטון המתעד את המבקשת מרימה את ידה על המשיבה. המבקשת אישרה זאת, אך טענה כי עשתה כן משום שהמשיבה ירקה עליה (מה שלא תועד בסרטון). עוד טענה המשיבה, כי המבקשת התקשרה בשבוע שעבר למרכז הרפואי רמב"ם, התחזתה לה וביטלה בשמה את הבדיקה שהיתה קבועה לה אתמול, ורק לאחר שפנו אל המשיבה מרמב"ם על מנת לשאול מדוע ביטלה בדיקה חשובה זו, התברר לה מה עשתה המבקשת. המבקשת הודתה במעשה זה, אך הסבירה כי עשתה זאת מתוך כעס על המשיבה.