7. בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת לא נועדה להוביל למתן סעדים שמקומם בהליך משפטי מלא ומקיף, והליך לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת לא מהווה תחליף לתביעה אחרת, בהליך המתאים - שם ידרוש מי שסבור כי פגעו בזכויותיו את הסעדים המלאים שהוא סבור כי הוא זכאי להם. ר', למשל, ע"א (מחוזי ת"א) 51286-09-23 גונן נ' ח'מיס (שם ציין בית המשפט, מפי כב' הש' א' כהן, ס' הנשיא, כי סכסוך שכנים או סכסוך קנייני לא יימצאו את פתרונם במסגרת הליך זה (והפנה גם לע"א 12565-02-23 כהן נ' צעירי זביב).

8. מצאתי, נוכח המקובץ, כי אכן אין מדובר בהליך הנכון וכי דין הבקשה, כפי שהוגשה, להדחות.

9. לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקש להוכיח דבר קיומה של הטרדה מאיימת כמשמעה בחוק, ואת טענותיו באשר למטרד רעש ולהפרעות (מבלי להקל ראש בנטען ביחס אליהן) יהיה עליו להעלות, ולהוכיח, במסגרת הליך אזרחי מתאים. טענות המשיבים, מנגד, יכול ויתבררו אף הן במסגרת ההליך המשפטי המתאים. הצדדים יפעלו, לפיכך, כחוכמתם ועל פי הוראות כל דין. למותר לציין כי הם רשאים לקבל ייעוץ משפטי בקשר לאמור.

10. מבלי לגרוע מהאמור, ראוי להזכיר את דברי כב' הש' זילברטל ברע"א 2095/95: " הפרשה דנא היא דוגמה למצב דברים (לדאבון הלב שכיח במקומותינו) של מחלוקת (לגיטימית) בין שכנים ... היה לפתרה בהדברות ישירה, מחלוקת אשר צמחה למימדים בלתי סבירים רק בשל עמידה על קוצו של יוד, אי ויתור על טענות וחוסר נכונות להתפשר ... בהקשר זה ראו דברי השופטת ט' שטרסברג-כהן שנאמרו ברע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד פ"ד מח(5) 785, 792 (1994) בקשר עם מחלוקת בין בעל בית לבין דייר מוגן שעניינה היה התקנה מונה מים: 'הנגישות לבתי המשפט על כל ערכאותיהם היא אחת מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית, אולם ראוי שבני אדם ילמדו להסדיר את מערכת היחסים היום-יומית ביניהם ולפתור את בעיות היום-יום בנושאים כגון אלה, בלי להזעיק לעזרתם את מערכת בתי המשפט' ".

11. הבקשה נדחית. תיק בית המשפט נסגר. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשפ"ה, 29 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.