1

בפניי בקשת המשיבה להורות על הקלה בתנאי השחרור, אשר נקבעו בעניינה.

כנגד המשיבה הוגש ביום 26.5.13 כתב אישום המייחס לה עבירות רבות במהלך השנים 2011 - 2013, של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לטענת התביעה, ביצעה המשיבה עסקאות כספיות בסכומים העולים כדי מאות שקלים, שבהן קנתה באמצעות כרטיסי אשראי מחו"ל מוצרים רבים, תוך שהיא משתמשת באותם כרטיסים ביודעה כי לא יכובדו, וכי אין מאחוריהם כיסוי כלשהו.

עניין הראיות לכאורה נקבע על ידי בית משפט זה בהחלטה מפורטת אשר ניתנה ביום 30.6.13. בהחלטה זו נקבעו גם תנאי השחרור של המשיבה למעצר בית. בין היתר, נקבע כי המשיבה תשהה במעצר בית, נאסר עליה לעשות שימוש בכרטיסי אשראי, המשיבה נדרשה לחתום על ערבות עצמית, להמציא ערבות צד ג', והועמדה בפיקוח שירות המבחן.

מאז ועד היום נדרש בית משפט זה רבות לתיק שבפניי, כאשר מחד טוענת המבקשת שוב ושוב כי המשיבה אינה עומדת בתנאי השחרור שנקבעו בעניינה, ואילו המשיבה מסבירה כי לא הפרה את תנאי השחרור. המשיבה ביקשה בנוסף להשתחרר מעולו של שירות המבחן לאחר שלא ראתה עין בעין את דרישותיו של שירות המבחן כלפיה.

2

בשורת החלטות אשר ניתנה בעניינה של המשיבה, שונו מדי פעם תנאי השחרור אשר נקבעו בעניינה, וביום 18.12.13 הוחלט להורות על איזוקה באיזוק אלקטרוני כהחמרה מצד אחד, ומנגד להקל עימה בשעות היציאה ולאפשר לה לחפש עבודה.

מטרת האיזוק בעניין זה הייתה לפקח על תנועותיה של המשיבה באופן שתעמוד בתנאים אשר נקבעו על ידי בית משפט, ובכך למנוע חילוקי הדעות המתמשכים בינה ובין המבקשת לעניין עמידה בתנאים.

בית המשפט ביקש לבדוק היום כיצד מתקדם התיק העיקרי, וכל אשר נלמד מפי הצדדים הוא שתיק ההוכחות מנהל ועד כה נשמעו בו 5 עדים מתוך 35 עדים. אין כרגע יכולת להעריך מתי יסתיים התיק העיקרי, ובית המשפט מתקשה לקבל תשובה לעניין חומר הראיות, אשר ממנה ניתן ללמוד האם מצבה המשפטי של המשיבה השתנה בצורה זו או אחרת.

בחלוף זמן רב מאז שחרורה של המשיבה ממעצר, ותחילת הפיקוח בעניינה, ובעיקר בשל חלוף הזמן והעובדה לפיה במהלך התקופה שבה שהתה במעצר בית לא ביצעה המשיבה עבירות מסוג העבירות שבגינן הוגש כתב האישום (גם אם אין ביטחון כלשהו שתנאי מעצר הבית לא הופרו), ראיתי להורות על הקלה נוספת בתנאי מעצר הבית של המשיבה, ולהעביר במובן מסוים את האחריות אליה להוכיח את עצמה, במובן זה שלא תסתבך שוב בעסקאות כספיות חסרות כיסוי.

הדברים נרשמים שלא ברמתם הלכאורית, משום שהמשיבה עצמה מסכימה שהיא סובלת מבעיה של צורך חזק לבצע קניות שאותן אין היא יכולה תמיד לממן, וכי הינה מטופלת פסיכולוגית בבעיה זו. ככל הידוע לבית המשפט, ממשיכה המשיבה בטיפול.

בנסיבות העניין, מורה על הסרת האיזוק האלקטרוני, ועל שינוי תנאי מעצר הבית כדלקמן:

1.         המשיבה תשהה במעצר בית לילי בביתה הידוע כל יום החל מהשעה 22:00 ועד למחרת בשעה 06:30, כולל סופי שבוע. במהלך היום לא תוגבל תנועתה של המשיבה.

2.         חל איסור על המשיבה לבצע עסקאות בכרטיס אשראי, או לערוך קניות כלשהן שלא על בסיס מזומן, לרבות עסקאות טלפוניות. כל פניה לבנק או חברת אשראי לקבלת כרטיס אשראי, או אף כרטיס דביט, וכל שימוש בכרטיס כזה, אף אם אין הוא רשום על שם המשיבה, יהווה הפרה של תנאי השחרור.

3

3.         צו איסור היציאה מהארץ התלוי ועומד כנגד המשיבה על דרכונה הצרפתי והישראלי יישאר בעינו, וזאת עד ליום 1.12.14.

4.         הערבויות שנחתמו תמשכנה לעמוד בעינן.

אבהיר שוב כי כתוצאה מן האמור לעיל אין הגבלת תנועה כלשהי על המשיבה, למעט לינה בביתה, והיא יכולה לעבוד בכל עבודה שבה תחפוץ.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לפרקליטות ולעו"ד עירוני.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.