1

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנוגעת למעצר המבקש, על פי סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1966.

בתאריך 1.6.16, ניתנה החלטה על ידי לאור הסכמת הצדדים כי המבקש ישהה במעצר בית מלא, בלוויית 2 מפקחים וערבויות נוספות, כפי שפורטו בפרוטוקול הדיון.

ביום 23.6.16 הודה המבקש באישומים המיוחסים לו, ונשלח לתסקיר טרם ישמעו הטיעונים לעונש. הדיון נדחה ליום 7.11.16.

בתאריך 8.9.16 הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר והדיון נקבע ליום 15.9.16.

ב"כ המבקש טען כי במהלך התקופה בה נתון המבקש במעצר בית, הוא הוכיח כי ניתן לתת בו אמון ולא הפר את התנאים שנקבעו לו.

עוד טען ב"כ המבקש, כי מצבו הכלכלי של המבקש קשה ביותר ויש לאפשר לו לפרנס את משפחתו, גם במהלך תקופת מעצר הבית, כפי שנקבע בפסיקה.

כן טען ב"כ המבקש כי המבקש הודה בהזדמנות הראשונה, דבר המבטא חרטתו ביתר שאת.

2

ב"כ המשיבה התנגד לכל שינוי בתנאי מעצרו של המבקש וטען כי לא חלף פרק זמן ניכר ממועד תחילת המעצר ואין שינוי בנסיבות, המצדיקים שינוי בתנאי המעצר.

עוד טען ב"כ המשיבה, כי המבקש הודה בביצוע עבירות חמורות ובהתחשב בעברו התעבורתי והפלילי לא ניתן לאיין את מסוכנותו הרבה אלא אם ישהה במעצר בית מלא.

דיון והכרעה

סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1966, שכותרתו - עיון חוזר בהחלטת בית המשפט, קובע בזו הלשון:

            "עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, השתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

בבש"פ 6845/07, קוסטריקין נגד מדינת ישראל, , קבעה כבוד הש' ארבל:

הדרישה באשר לחלוף זמן ניכר מעת מתן ההחלטה, היא גמישה והפרשנות הניתנת לה מותאמת לנסיבות כל מקרה ומקרה, תוך יציאת איזון ראוי בין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי בשל חלוף הזמן, אל מול האינטרס הציבורי. נראה כי הקביעה שעבר "זמן ניכר" מעת מתן ההחלטה, באופן המקים עילה לעיון חוזר בהחלטה, הנה תולדה של נסיבות העניין. פרק זמן מסוים ייחשב כ"ניכר" בשים לב, בין השאר, למאזן שבין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי, בשל חלוף הזמן, אל מול האינטרס הציבורי כי ימשיך לשהות במעצר באותם תנאים. במסגרת מאזן זה יובאו בחשבון, בין היתר, חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, מידת המסוכנות שלו, התנהגותו במעצר או אופן עמידתו בתנאי חלופת המעצר ונסיבותיו האישיות: המשפחתיות, הכלכליות והנפשיות...במכלול השיקולים יש ליתן את הדעת גם למהות הבקשה. במידה שמדובר בבקשה מצד נאשם המשוחרר לחלופת מעצר לעבוד ולהתפרנס, יטה בית המשפט להיענות לבקשה וזאת ככל שהדבר לא פוגע באינטרס הציבורי או בהליכי המשפט ובכפוף לתנאים מסוימים אשר יאיינו את מסוכנותם".

המבקש הודה בתיק העיקרי והסיבה לדחיית הדיון לתקופה כה ממושכת היא ההמתנה לתסקיר שירות המבחן שיחווה דעתו בשאלת הארכת מאסר על תנאי אשר עומד ותלוי כנגד המבקש. מחד אין המבקש נהנה עוד מחזקת החפות , ומאידך, הרי שאין מקום להותירו במעצר בית מלא פרק זמן כה ארוך רק בשל סיבה זו של המתנה לתסקיר.

התרשמתי כי אכן יש מקום לאפשר יציאתו של המבקש לעבודה, על מנת שיוכל לפרנס משפחתו וזאת על אף חומרת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

3

לאור האמור לעיל ובשים לב לעובדה כי המבקש עמד עד היום בתנאי חלופת המעצר שנקבעה לו, אני מורה כדלקמן:

1.         המבקש יוכל לצאת לעבודה בימים א' - ה', בין השעות 08:00 ל- 17:00.

2.         המבקש יהיה מלווה כל העת במפקח אשר אושר בדיון מיום 1.6.16, מר באדיר מרוואן ת.ז. 027558287, אשר יפקח עליו ויהיה צמוד אליו כל שעות העבודה.

3.         על המבקש להפקיד ערבות בנקאית נוספת או במזומן בסך 5,000 ₪.

4.         על המפקח לחתום על ערבות צד ג' נוספת בסך 10,000 ₪ .

5.         על המבקש לחתום על ערבות עצמית נוספת בסך 10,000 ₪ להבטחת עמידתו בתנאי חלופת המעצר.

החלטתי תיכנס לתוקפה לאחר הפקדת הערבות ולאחר שהמבקש והמפקח יחתמו על הערבויות כפי שקבעתי.

המבקש מוזהר כי כל הפרה של תנאי מעצר הבית, תביא למעצרו מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

על המפקח להודיע מייד למשטרה על כל הפרה של תנאי מעצר הבית ע"י המבקש.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ו, 18 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.