החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות המשטרה ועו"ד מחמד אבו אחמד, הרי שמצאתי לדחות את הבקשה ללא קיום דיון. ברגיל יש מקום לקיים דיון בבקשה לעיון חוזר במעמד הצדדים, אלא אם לא נמצאה הצדקה על פניו לבקשה לעיון חוזר. כך קובעת ההלכה הפסוקה, ראו רע"פ 23068-08-24 פארס אל הואשלה נגד מדינת ישראל, (12.8.24):

"פסיקתו של בית משפט זה הבהירה כי החובה לערוך דיון בבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר קמה "רק אם מתקיימים לכאורה התנאים לקיום עיון חוזר" (ראו בש"פ 3827/22 לוי נ' מדינת ישראל (20.6.2022). כן ראו בש"פ 8264/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (27.11.2018)). הן בית המשפט השלום, הן בית המשפט המחוזי (אשר קיים דיון במעמד הצדדים), סברו כי תנאים אלו, המנויים בסעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, אינם מתקיימים בענייננו: המבקש לא הראה, אף לא ברמה לכאורית, כי "נתגלו עובדות חדשות" או כי "נשתנו נסיבות" באופן המצדיק את שינוי תנאי מעצרו."

לאחר שבחנתי את טענות החשוד, אני סבורה כי לא התקיימו נסיבות המצדיקות קיומו של עיון חוזר כאמור בסעיף 52(א) לחוק המעצרים, שכן לא נתגלו עובדות חדשות, לא השתנו הנסיבות, ומובן מאליו כי לא חלף זמן ניכר.

החשוד נכח באולם ביהמ"ש מתחילת הדיון ועד סיומו והצעת ביהמ"ש להארכת המעצר הוסברה לו. בהמשך לכך, הסנגור שייצג את החשוד, עו"ד אבו אחמד ביקש להתייעץ עם החשוד ובני משפחתו, ולאחר ששוחח עם החשוד ועם בני משפחתו דקות ארוכות, הודיע לביהמ"ש כי גובשה הסכמה בין הצדדים, אשר הוכתבה לפרוטוקול הדיון, בנוכחות החשוד. לאחר שהסכמת הצדדים אושרה על ידי ביהמ"ש ופרוטוקול הדיון הודפס, העתק ממנו הועבר לחשוד באמצעות אנשי הליווי.

משניתנה הסכמת החשוד להארכת מעצרו באמצעות בא כוחו, אין מקום לאפשר דיון מחדש בשאלת המעצר עם החלפת ייצוגו, ראו בשינויים המחויבים בש"פ 6185/19 פלוני נגד מדינת ישראל (2.10.19) פסקה 20 והפסיקה שצוטטה שם.