מדובר בערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט איתן אמנו) בתיק מ"ת 18177-01-24, מיום 10.3.24, במסגרתה נעצר העורר עד תום ההליכים.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות בנשק (החזקה). בכתב האישום תואר בין היתר, כי בתאריך 11.12.23 החזיק העורר במבנה בו הפעיל בעבר נגרייה, רובה סער מסוג M-16 במצב תקין, תת מקלע מאולתר 9 מ"מ במצב תקין, חצי אקדח אוטומט STAR 9 מ"מ לא תקין אך ניתן לבצע ממנו ירי, ותחמושת להלן: 49 כדורי אקדח בקוטר 9 מ"מ, 300 כדורי רובה בקוטר 5.56 מ"מ, מחסנית לרובה M-16 ומחסנית לתת מקלע מאולתר.

בהודעת הערר ובדיון מיום 13.3.24, טען ב"כ העורר כי שגה בימ"ש קמא עת הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים. ב"כ העורר טען כי מדובר בעורר נורמטיבי שניהל חיים תקינים, ולראייה טען כי בימ"ש קמא, חרף חומרת העבירות המיוחסות לעורר, הורה בית משפט קמא על קבלת תסקיר שרה"מ בעניינו. עוד טען הסנגור כי בתסקיר שרה"מ נקבע כי קיימת מסוכנות, אך לא נקבע כי מדובר במסוכנות גבוהה או בינונית, ולטענתו מדובר בתסקיר חיובי. לדברי הסנגור שרה"מ בחן את הערבים המוצעים, לרבות הערב המרכזי שמתגורר בבאר שבע והמליץ עליו. הסנגור טען כי הערבים כולם אנשי עבודה ומגנים את העבירות שיוחסו לעורר. בנוסף, טען הסנגור כי לעורר ילדים קטנים וכעת חל הרמדאן.

ב"כ העורר ביקש להפנות לפסיקה לתמיכה בטענותיו, וטען כי בנסיבות העניין יש לקבל הערר ולהורות על שחרור העורר.

מנגד טען ב"כ המשיבה כי יש לדחות הערר. לטענת ב"כ המשיבה החלטת ביהמ"ש קמא מפורטת, סבירה וצודקת. ביחס לתסקיר שרה"מ, טען ב"כ המשיבה כי גם אם מדובר בתסקיר חיובי, אין בכך די, כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן העורר, שהנו תנאי בסיסי כדי לבחון חלופת מעצר.

ב"כ המשיבה הוסיף וטען, כי במקרה דנן אין נימוקים מיוחדים כנדרש על פי החוק, וכי העורר לא הצליח לסתור את חזקת המסוכנות הסטטוטורית שעומדת בעניינו היות ומדובר בשלושה כלי נשק שונים וכמות תחמושת רבה שנתפסה. בהקשר זה, טען ב"כ המשיבה כי מדובר בכלי נשק מגוונים שפגיעתם הפוטנציאלית קשה ומקורם ויעודם אינם ידועים, ויש בכך סיכון לציבור.

לאור זאת, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערר.

דיון והכרעה

מדובר בעורר חסר כל עבר פלילי, שהוגש כנגדו כתב אישום שמייחס לו החזקת רובה מסוג אם-16, תת מקלע מאולתר 9 מ"מ ואקדח 9 מ"מ, וכן 49 כדורי אקדח, 300 כדורי 5.56 ושתי מחסניות.

דנ"א של העורר נמצא על שניים מתוך שלושת הנשקים, האם-16 והאקדח, וניתן לומר כי קיימות כנגדו ראיות ברף גבוה ביותר.

בעניננו, אין מדובר אך בהחזקת מחסניות או בהחזקת כדורים אלא מדובר בהחזקת כלי נשק של ממש, שבאמצעותם ניתן לבצע מעשי קטילה, ועובדה. זו מקימה מתוכה חשש מסוכנות ממשית

על פי הפסיקה עבירות נשק מקימות חזקה מובנית של מסוכנות לשלום הציבור, אשר לא ניתן לאיין אותה בחלופת מעצר אלא במקרים חריגים (בש"פ 6957/19, מדינת ישראל נ' ספדי).

כמו כן, נקבע כי גיל צעיר והעדר עבר פלילי אינם מהווים לכשעצמם טעם מיוחד המצדיק סטיה מהכלל (בש"פ 6890/21, מדינת ישראל נ' שריף).

בית משפט קמא בחר לשלוח העורר לשירות המבחן, על מנת לקבל תסקיר, ובסופו של יום הוגש תסקיר שהמליץ על מעצר העורר באיזוק אלקטרוני.

כידוע, תסקירו של שירות המבחן הוא כלי עזר בלבד בידי בית המשפט, לשם קבלת אינפורמציה בעניין מעצרו של אדם, ובסופו של יום ההחלטה בשאלת המעצר מסורה בידי בית המשפט (בש"פ 9189/09, שלום ימיני נ' מדינת ישראל, מיום 20.11.09).

עיון בתסקיר שירות המבחן מיום 7.3.24 בעניינו של העורר מעלה כי בתסקיר מוצגים כי לא מעט אלמנטים שליליים שלא יאפשרו מעצר העורר באיזוק, על רקע הראיות העומדות כנגדו.

בתסקיר מצוין אמנם כי ההתרשמות היתה מאדם שיצר תקשורת באופן תקין ושיתף בקורות חייו, וכן נראה כי בני משפחתו מהווים עבורו גורמי תמיכה והוא חונך על ערכים נורמטיביים.

יחד עם זאת צויינה גם התרשמות מפער שקיים בין תפקודו של העורר לבין המיוחס לו, ופורט כי

בשיחה עם העורר ניכר היה כי הוא מתקשה לבחון פער זה.

העורר גם התקשה לבחון בשיחתו עם שירות המבחן, באם יש לו קשרים שוליים או גורמי סיכון אחרים שעלולים להובילו למעורבות שולית.

שירות המבחן ציין גם כי בשיחה עמו התקשה העורר להעמיק בבחירותיו, וניכר היה כי הוא עסוק בקושי בשהות במעצר. צוין גם כי העורר מעונין להשתלב בטיפול אך הוא התקשה להסביר באופן מפורט אודות הצרכים הטיפוליים שלו.

שירות המבחן ציין כי לא ניתן לשלול סיכון להישנות מעורבות שולית בתחום הנשק.

ביחס לערבים המוצעים, ציין שירות המבחן בין היתר, כי מדובר במי שהתקשו לבחון דפוסים שליליים בהתנהגותו של העורר והם אינם מודעים למניעיו ביחס למעורבותו במיוחס לו בכתב האישום.

כלל אמירותיו של שירות המבחן יעלו כי מדובר בעורר שקיימת בענינו אי בהירות שלא תאפשר להורות על שחרורו לחלופה או על מעצרו באיזוק, כאשר קיימות בענינו ראיות לכך שהחזיק ברשותו מספר כלי נשק, ואין לדעת מתי ובאיזה נסיבות היו אמורים אותם כלי נשק לבוא לכלל פעולה מזיקה או אף קטלנית.

כלל העובדות שצוינו לעיל מעלות כי בית משפט קמא לא שגה כאשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

הערר נדחה

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשפ"ד, 14 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.

אריאל חזק, שופט