1

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד חן בן חיים

ב"כ המשיבה עו"ד איילת קדוש

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער, יליד 1965, ועימו נאשם נוסף (עמי) הועמדו לדין בבית משפט השלום בבאר שבע. בכתב האישום יוחסו לשניהם שני אירועים של קשירת קשר לסחר בסמים, שתי מכירות של סם מסוג חשיש האחת במשקל 1026 גרם והשנייה במשקל 1150 גרם, וכן שתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

המערער הודה בכתב האישום, לא נערך הסדר טיעון לעניין העונש ובית משפט השלום גזר עליו עונש מאסר בפועל של 42 חודשים וכן קנס כספי בסך 15,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתו. בנוסף הוטל מאסר על תנאי.

בפנינו ערעורו של המערער על אורך תקופת המאסר שנגזרה עליו וכן על היקפו של הקנס.

אין מחלוקת כי המדובר בעבירות משמעותיות של סחר בסמים שקדמו להם קשר ותכנון והעסקאות באו לידי ביטוי בכמויות סם גדולות.

כמו כן, למערער דנן עבר פלילי עשיר, אולם הרשעתו האחרונה הינה ביחס לעבירות שנעברו לפני 10 שנים.

2

עיקר טענותיה של ב"כ המערער, עו"ד בן חיים, הינן באי ההלימה שבין העונש שהוטל על המערער דנן לבין העונשים שהוטלו על הנאשם הנוסף, עמי, במסגרת הסדר הטיעון שנערך עמו לאחר שנגזר דינו של המערער דנן, וכן על העונש שהוטל, גם הוא במסגרת הסדר טיעון, על נאשם אחר (אבו לקימה) בקשר לאותה פרשה של חשיפות עסקאות על ידי אותו הסוכן, ביחס למכירת כמויות סם דומות בהיקפן.

הנאשם עמי, הגיע להסדר טיעון לפיו עובדות כתב האישום נשארו לגביו דומות מאוד לעובדות שהיו בו מלכתחילה, אולם בעניינו הומרה עבירת החיקוק שיוחסה לו מסחר בסמים לתיווך בסם.

עונשו נגזר, בהתאם להסדר הטיעון, ל- 26 חודשי מאסר ולקנס של 15,000 ₪.

אשר לאבו לקימה, גם הוא הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות סחר בהיקף זהה ועונשו נגזר, על ידי אותו המותב ל- 30 חודשי מאסר.

כמו כן טוענת הסנגורית כי המערער הודה אמנם בכל המיוחס לו בכתב האישום המתוקן, אולם נפלה לטענתה טעות בסעיף 9 לפרק העובדות של האישום השני, שם יוחסה אמירה שנאמרה לרוכש סם כי יפוצה "בעסקה הנוספת" למערער, שעה שלטענת הסנגורית התברר לה עתה שעל פי חומר החקירה אותה אמירה נאמרה דווקא על ידי הנאשם האחר עמי.

לאחר ששמענו את הבהרות ב"כ המדינה, לרבות הציטוטים הרלבנטיים מחומר החקירה נחה דעתנו כי האמור בסעיף 9 הנ"ל לפרק העובדות שבאישום השני משקף אל נכונה את האמור בחומר החקירה, ומוצאים אנו כי הודאת המערער גם בפרט זה שבכתב האישום, שעה שהיה מיוצג על ידי עו"ד, איננה טעות בהקשר הדברים לה טוענת הסנגורית.

הוא הדין ביחס לטענה נוספת שנטענה לגבי אי התאמה כביכול בין ממצא שבגזר הדין לבין האמור בסעיף 1 בפרק העובדות של האישום הראשון.

בגזר הדין מובהר היטב כי האמירה לעניין זה נאמרה אמנם על ידי הנאשם האחר, אולם, זאת במסגרת הקשר שקשרו שני הנאשמים.

לעומת זאת, מצאנו כי יש מקום לבחינה נוספת של עונש המאסר שנגזר על המערער אל מול עונשי המאסר שנגזרו על עמי (הנאשם 1) ועל אבו לקימה בכתב האישום האחר.

אכן, הוראות החיקוק בכתב האישום המתוקן של עמי שונו מסחר לתיווך, אולם בעיקרם של דברים מוצאים אנו כי נוכח העובדות כפי שנותרו בכתב האישום המתוקן, ביחס לאותן שתי עסקאות וביחס למעורבות הפעילה של עמי, הגם שהוגדרה כתיווך לסחר ולא כסחר עצמו, יש מקום להקלה מסוימת בעונשו של המערער דנן.

מסקנתו זו נתמכת גם בעונש של 30 חודשי מאסר שהוטל על אבו לקימה בגין שתי עבירות סחר בסמים בהיקף דומה.

אכן לחובת המערער דנן עבר פלילי עשיר משל שני האחרים, אולם, עדיין נמצא בעינינו כי יש מקום לצמצום בפער הענישה שבין השלושה.

3

לאור זאת, לאור נסיבותיו האישיות ועברו הקשה של המערער, ולאור רמות הענישה בעניינם של שני האחרים, החלטנו להקל במידת מה בעונשו של המערער דנן ואנו קובעים כי עונש המאסר שירצה יהיה בן 36 חודשים תחת עונש המאסר של 42 חודשים שנקבע בגזר הדין קמא.

לא מצאנו מקום לשנות מהקנס שנקבע או מיתר רכיבי הענישה שבגזר הדין.

הוקלדעלידישולמיתאברהם