ברע"פ 18307-01-25

1.  בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 5.1.2025, בעמ"ת 58186-12-24 (השופט נ' סילמן), שבגדרו נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בחדרה, מיום 18.12.2024, במ"ת 33580-12-24 (השופט א' אחטר).

2.  ביום 12.12.2024 הוגש נגד המבקש כתב אישום, המייחס לו עבירות של החזקת נשק, והחזקת חלק, אבזר או תחמושת שאינם חלק מהותי בנשק - בלא רשות על-פי דין; עבירות לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לצד כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 18.12.2024, קבע בית משפט השלום כי קיימות 'ראיות לכאורה' נגד המבקש, והורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטים נגדו. ערר שהגיש המבקש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי - נדחה. נקבע, כי נוכח קשיים מסוימים בתשתית הראיות הלכאורית, "הגם שאינם אימננטיים, והגם שמדובר בעבירת נשק" - יוגש תסקיר על-ידי שירות המבחן, ולאחר מכן, התיק יוחזר לבית משפט השלום שיכריע בעניין המעצר כחוכמתו.

מכאן הבקשה שלפנַי.

3.  לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה - להידחות. כאמור, בנקודת הזמן הנוכחית, בית משפט השלום עודנו ממתין לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן לצורך מתן החלטה סופית לגבי מעצרו של המבקש. משזהו המצב, ומאחר שעסקינן בהליך המתנהל לפני בית משפט השלום, הרי ש"ניצבות על דרכו של המבקש שתי משוכות - זהו 'ערר ביניים', ב'גלגול שלישי'" (בש"פ 5678/24 שוויקי נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (23.7.2024)). הלכה פסוקה היאש"אין מקום, ככלל, לאפשר 'ערר ביניים' על החלטה חלקית של בית המשפט [...] אלא יש להמתין עד שבית המשפט ישלים את מלאכתו"(שם; ההדגשה הוספה - נ' ס'); החריגים לכך - מעטים, נדירים (ראו: בש"פ 5802/23 אבו ערר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (31.7.2023)). בענייננו, לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות להידרש לבקשה כבר בשלב זה, בטרם ניתנה החלטה סופית לגבי מעצרו של המבקש; קל וחומר שעה שמדובר ב'גלגול שלישי'.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות לערור נדחית בזאת.

ניתנה היום, ט' טבת תשפ"ה (09 ינואר 2025).