ת”פ 30334/12/15 – מדינת ישראל נגד חאזם רביע
בית המשפט המחוזי בנצרת |
|
בפני כב' השופט עאטף עיילבוני |
25 דצמבר 2017 |
ת"פ 30334-12-15 מדינת ישראל נ' רביע(עצור בפיקוח) |
החלטה בבקשה מס' 36 |
1
המאשימה |
מדינת ישראל
|
נגד
|
|
הנאשם |
חאזם רביע (עצור בפיקוח)
|
החלטה |
החלטה זו עניינה בקשת הנאשם לעיין מחדש בהחלטת בית המשפט מיום 21/11/17, בגדרה נדחתה בקשתו לדחיית מועד הטיעונים לעונש בעניינו, על מנת לאפשר שילובו בקבוצה טיפולית ייעודית, כפי עמדת שירות המבחן.
ביום 19.11.17 הגיש הנאשם בקשה לדחיית מועד הטיעונים לעונש הקבוע ליום 11/1/18 בעניינו, על מנת לאפשר שילובו בקבוצה טיפולית ייעודית, בהתבסס על תסקיר שירות המבחן שנערך ביום 14/11/17 והוגש לתיק בית המשפט בתאריך 16.11.17 והמליץ על כך. המשיבה מצדה הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה, מטעמים שונים שפורטו בתשובתה.
במסגרת החלטת בית המשפט מיום 21.11.17 נקבע כי לאור השלב בו מצוי התיק וההלכה הפסוקה, אין מקום לדחות את מועד הטיעונים לעונש לצורך התחלת אותו טיפול.
ביום 4.12.17 שב הנאשם ונדרש לנושא, בהגישו
את הבקשה דנא לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט, על יסוד הטעם שבאיזון בין הנזק שייגרם
כתוצאה מדחיית מועד הטיעונים לעונש לבין התועלת שעלולה לצמוח מההליך הטיפולי, ידה
של אפשרות השיקום על העליונה. לטענת הנאשם, משעה שהסכימה המאשימה להפנותו לקבלת
תסקיר, הרי אין זה צודק וראוי להסתפק בתסקיר חלקי, שלא ישקף את עמדתו המלאה של
שירות המבחן לגביו. עוד מוסיף הנאשם וטוען כי קיים אינטרס ציבורי חשוב במיצוי
ההליך הטיפולי, כפי שקבעה הפסיקה במקרים דומים. לשיטת הנאשם, יש לדחות את מועד
הטיעון לעונש בעניינו גם כדי לא למנוע ממנו מראש את האפשרות לטעון לשיקולי שיקום
לפי תיקון 113 ל
2
מנגד, לטענת המאשימה יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר ולהותיר על כנה את ההחלטה בדבר קיום מועד הטיעונים לעונש במועד שנקבע. המאשימה מצביעה על חומרת העבירות בהן הודה הנאשם ועל כך ששותפו לעבירות נידון למאסר ממושך בפועל של 46 חודשים. לשיטת המאשימה, בהינתן התקופה הממושכת מאז הודאתו של הנאשם, אין מקום לדחיית הדיון פעם נוספת רק על מנת שהנאשם יוכל להתחיל בהליך טיפולי. עוד טוענת המאשימה כי שירות המבחן עצמו לא יכול היה לשלול את האפשרות שהסכמתו של הנאשם להירתם להליך הטיפולי מונעת מאימת הדין. בנוסף, על פי הנטען, אין כל מניעה כי הנאשם יזכה לטיפול במסגרת הטיפולים הייעודיים הניתנים במאסר. לטענת המאשימה, הסתמכותו של הנאשם על התסקיר אינה במקומה, שעה שהובהר מראש כי אין התנגדות לעריכת תסקיר, ובלבד שתוצאותיו לא יחייבו את המאשימה. כן מוסיפה המאשימה וטוענת כי פסקי הדין עליהם הסתמך הנאשם, אין בהם כדי להועיל לו. בנסיבות אלה, סבורה המאשימה כי יש לדחות את הבקשה ולהותיר על כנו את מועד הטיעונים לעונש.
לאחר עיון בבקשה לעיון מחדש ובתשובת המאשימה, לא מצאתי לשנות מהחלטתי הקודמת.
תחילה יצוין כי הכרעת הדין בעניינו של הנאשם, על יסוד כתב אישום מתוקן שגובש במסגרת הסדר טיעון, ניתנה עוד ביום 7.3.17, לפני למעלה מתשעה וחצי חודשים.
בהמשך נדחה התיק מפעם לפעם, בין אם על מנת לאפשר הגשת תסקיר שירות המבחן ובין מטעמים הקשורים בבאי כוח הצדדים, וליתר דיוק: באת כוח הנאשם. מכל מקום, במסגרת החלטת בית המשפט מיום 19.10.17 הובהר כי לנוכח הדחיות החוזרות ונשנות, לא תהייה דחייה נוספת של מועד הטיעונים לעונש.
לגופה של הבקשה, על פי הערכת שירות המבחן במסגרת התסקיר שניתן בעניינו של הנאשם ביום 14.11.17, קיים סיכון להישנות התנהגות מפרת חוק מצד הנאשם בעתיד. כן עולה מהתסקיר כי בפני שירות המבחן ביטא הנאשם נכונות ומוכנות טיפולית, תוך שמצוין במפורש כי אין שירות המבחן שולל את האפשרות "כי חלק מרצונו [של הנאשם - ע"ע] מונעת גם מתוך אימת הדין". בסיכומם של דברים מעריך שירות המבחן כי יש חשיבות לבחון את מידת יכולתו של הנאשם להיתרם מתהליך טיפולי על ידי דחיית הדיון בעניינו למשך ארבעה חודשים נוספים, במהלכם ישולב בקבוצה טיפולית ייעודית.
התסקיר בעניינו של הנאשם, אם כן, אינו מן החיוביים ביותר, ואינו שולל את האפשרות כי התגייסותו של הנאשם לקבלת טיפול אינה כנה ומונעת משיקולים הקשורים במשפטו. יתירה מכך, דחיית הדיון המבוקשת על ידי שירות המבחן לא נועדה אלא לבחון אם הנאשם כלל עשוי להיתרם מתהליך טיפולי, דבר המלמד כי אפשרות שיקומו של הנאשם היא בבחינת אופציה תיאורטית בלבד ולא הנחה מובטחת וודאית.
3
יושם אל לב כי אף שהנאשם הודה בעבירות החמורות נושא כתב האישום לפני למעלה מתשעה חודשים וחצי ואף שתסקיר שירות המבחן בעניינו ניתן עוד ביום 14.11.17, לפני כחודש וחצי, לא עשה הנאשם כל מאמץ להשתלב במסגרת טיפולית כלשהי, נתון המצביע על כך שאפשרות הטיפול נותרה ללא מימוש מבחינתו. בנסיבות אלה, נותרה האופציה הטיפולית בבחינת משאלת לב מבחינת הנאשם, בין אם על מנת לזכות בהקלה בעונש ובין אם מכל סיבה אחרת.
יתירה מכך, הנאשם הורשע בעבירות חמורות של קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (מספר רב של עבירות), ניסיון לקבלת מרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות (מספר רב של עבירות), שימוש במסמך מזויף (מספר רב של עבירות) ושיבוש מהלכי משפט, כך שממילא צפוי לעונש מאסר לא מבוטל. בנסיבות אלה, אם אכן חפץ הנאשם לקבל טיפול, כפי שהציג בפני שירות המבחן, יוכל להתחיל בתהליך זה גם במהלך תקופת מאסרו.
לסיכום:
מהטעמים המפורטים לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 21.11.17 בדבר דחיית בקשת הנאשם לדחות את מועד הטיעונים לעונש, על מנת לאפשר שילובו בקבוצה טיפולית ייעודית.
בזיקה להחלטתי מיום 21.11.17, יתבקש שירות המבחן להגיש תסקיר סופי בעניינו של הנאשם, עד ולא יאוחר מיום 6.1.18.
מועד הטיעונים לעונש הקבוע ליום 11.1.18 יוותר על כנו.
המזכירות תודיע לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום, ז' טבת תשע"ח, 25 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
