1

מבוא

1.                  נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של שיווק ואחסון מכלי גז של ספק אחר, מילוי מיכלי גפ"מ ללא רשיון ושימוש אחר אסור במחסן גפ"מ.

2.                  לפי כתב האישום, התובע בתיק דנן הוא בא כוח היועץ המשפטי לממשלה על פי כתב הסמכה.

2

3.                  בא כוח הנאשם העלה שורה של טענות מקדמיות, שרובן נדחו בהחלטה מיום 19.1.17. עם זאת, קבעתי כי נפל פגם באי רישום הטעמים להחלטה שלא לנקוט בהליך מנהלי ביחס לעבירה של אחסון ושיווק מכלי גז של ספק אחר המיוחסת לנאשמים. לאור האמור, הוריתי לתביעה להפעיל שיקול דעתה מחדש ולבחון אם יש מקום לנקיטה בהליך מנהלי בהקשר זה חלף האישום הפלילי, לנמק ההחלטה, ולהעביר הנימוקים לעיון בא כוח הנאשמים לא יאוחר מיום 15.2.17.

4.                  בדיון שהתקיים ביום 31.1.17 העלה בא כוח הנאשמים טענה מקדמית נוספת. לדבריו, לאחר שקיבל מהתובע, בהמשך להחלטה מיום 19.1.17, את נימוקי ההחלטה להגיש כתב אישום חלף הליך מנהלי, ביקש את כתב ההסמכה של התובע. לטענתו, מעיון בכתב ההסמכה עולה, כי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות - שמכוחו החליט התובע להגיש כתב אישום חלף הליך מנהלי - אינו כלול בכתב ההסמכה. מכאן טען, כי התובע שהגיש את כתב האישום, לא היה מוסמך להחליט על הגשת כתב אישום פלילי חלף נקיטה בהליך המנהלי. המדובר, לטענתו, בפגם שעניינו בעצם הגשת כתב האישום ויש בו כדי להביא לביטול כתב האישום.

5.                  בתשובתו טען בא כוח התביעה, כי הסמכות לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות נובעת מכללא מכתב ההסמכה, והסמכויות הנלוות לה. לטענתו, הגדרת "תובע" בחוק העבירות המינהליות, משמעה "תובע" בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982. הגדרה זו כוללת את מי שהיועץ המשפטי הסמיכו להיות תובע לסוג משפט מסוים או בתי משפט מסוימים. לטענתו, את הנימוקים להחלטתו בחן ואישר גם הממונה על התביעה במשרד האנרגיה.

6.                  יוער כאן, כי בא כוח הנאשמים לא מיקד את טענותיו בעבירה מסויימת, אולם מטענתו עולה, כי עניינה אך בעבירה של אחסון ושיווק מכלי גז של ספק אחר, שלגביה היה על התביעה להעביר את החלטתה ונימוקיה.

דיון

7.                  לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות:

"קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשלה כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס; סעיף זה אינו גורע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום אם ביקש מקבל ההודעה להישפט על העבירה."

8.                  מסעיף 15 עולה, אפוא, כי בסמכותו של תובע להחליט על הגשת כתב אישום גם באשר לעבירה שהוגדרה כעבירה מנהלית, בנסיבות המצדיקות זאת ומטעמים שיירשמו.

9.                  סעיף 1א לחוק העבירות המינהליות, מגדיר את המונח "תובע":

"תובע" - כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי".

3

10.              סעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי מונה את התובעים המוסמכים לייצוג המדינה בהליך הפלילי. בין היתר נקבע בסעיף 12(א)(1)(ב) כי כתובע עשוי לשמש:

"מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים".

11.              החיבור בין הסעיפים מלמד כי תובע לעניין חוק העבירות המינהליות הוא גם מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע לסוג מסויים של משפטים.

12.              כתב ההסמכה שהציג התובע כולל שני עמודים: העמוד הראשון מסמיך רשימת תובעים, ובהם התובע בתיק דנן, "להיות תובעים בבתי משפט השלום ברחבי הארץ, בכל הליך פלילי בשל עבירה לפי חיקוק מהחיקוקים המפורטים...". בין יתר החיקוקים מצויים דברי החקיקה שלפיהם הוגש כתב האישום דנן; העמוד השני מסמיך רשימת תובעים, ובהם התובע, להיות תובעים לעניין ביטול קנס מינהלי וקנס שלא שולם, לפי סעיפים 8א ו-17 לחוק העבירות המינהליות.

13.              מכאן, שכתב ההסמכה של התובע הוא כתב הסמכה כללי המסמיך אותו לייצג מטעם התביעה "בכל הליך פלילי" הקשור לדברי החקיקה הרלוונטיים. כתב ההסמכה כולל גם התייחסות מפורשת להליכים של ביטול קנס, שהם מחוץ להליך הפלילי. התובע מוסמך, אפוא, לייצג "בכל הליך פלילי", משמע בכל עניין הנובע והקשור בהליך הפלילי. (על פרשנות רחבה של המושג "הליך פלילי" ראו: רע"ב 9470/00 סמסון נ' מדינת ישראל (2.4.01)).

14.              ההחלטה אם להגיש כתב אישום בעבירה מנהלית קשורה בטבורה להליך הפלילי. יתר על כן, הסמכות בסעיף 15 לחוק העבירות המינהליות מסורה לתובע, לרבות תובע שהוסמך לעניין מסוים, לפי סעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי. מכאן, כי התובע בתיק דנן, מוסמך גם לקבל החלטה לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות.

15.              יודגש, כי אין כתב ההסמכה יכול לפרט כל סעיף וסעיף מסעיפי החוק, ודי בכך שיש בו הסמכה כללית לכל עניין פלילי הנובע מדברי החקיקה, שהוא מוסמך לשמש כתובע בשלם. ההסמכה המסויימת לעניין סעיפים 8א ו-17 לחוק העבירות המינהליות, גם היא, אינה מלמדת על הסדר שלילי באשר לסעיפי חוק אחרים, שהסמכות לגביהם נובעת מתוך הסמכתו הכללית של התובע, אלא שעניינה בנושאים שהם מחוץ להליך הפלילי.

16.              לאור האמור, הבקשה לביטול כתב האישום או חלקו, נדחית.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

4

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ז, 16 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.