1

המבקש עתר לפריסת תשלום הקנס שעליו הורית בגזר דיני מיום 1.6.14, וזאת משום שלטענתו השתחרר מבית הסוהר ביום 7.6.15.

התביעה התנגדה לבקשה וטענה כי אין לבית המשפט סמכות לפרוס תשלום הקנס, לאור פסק הדין שניתן ברע"א 8994/11 חליל נ' מדינת ישראל (29.4.12).

פסק הדין הנזכר אינו רלוונטי לענייננו משום שהוא דן בדחיית תשלום פיצויים ולא קנס, משמע בחוב אזרחי ולא בעונש פלילי.

לפי סעיף 87 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, בית המשפט רשאי להורות על דחיית מועד לביצוע העונש, ואף רשאי להורות על דחיית נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו. מכאן, שלבית המשפט קיימת סמכות לדחות ביצועו של קנס, ואף פעם נוספת.

עם זאת, לא מצאתי להיעתר לבקשת המבקש, וזאת משום שהמועד לביצוע העונש כבר עבר מזמן.

בגזר הדין מיום 1.6.14 קבעתי כי הנאשם ישלם קנס בסכום של 6,000 ₪ ב-10 תשלומים וזאת החל מיום 1.7.14. משמעות הדבר, כי כבר היה על המבקש לסיים את ביצוע התשלום.

2

ריצוי עונש מאסר יכול וישמש כנימוק מיוחד לדחיית עונש, אולם לא במקרה שבו המועד לביצוע העונש כבר חלף עבר.

מכאן, שלא מתקיימים טעמים מיוחדים לדחיית העונש. המבקש יכול להפנות בקשתו למנהל המרכז לגביית קנסות, אשר יבחן את הבקשה בהתאם לשיקול דעתו.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ה, 21 יוני 2015, בהעדר הצדדים.