1

 

 

רקע

1.      בהכרעת דין מיום 9.3.22 הורשעו הנאשמים על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות הבאות:

הנאשם 1: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין"); כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") (ריבוי עבירות); גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413 ב לחוק העונשין (ריבוי עבירות); נהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל- 1970 (ריבוי עבירות); נהיגה ללא רישיון רכב, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

הנאשם 2: כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל (ריבוי עבירות); חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413 ה לחוק העונשין; ניסיון פריצה לרכב לפי סעיף 413 ו סיפא לחוק העונשין; גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413 ב לחוק העונשין (ריבוי עבירות).

2

2.      על פי עובדות האישום הראשון, עובר למועדים הרלוונטיים לכתב האישום, קשרו הנאשמים קשר לביצוע עבירה מסוג פשע להתפרצות לרכבים וגניבתם בצוותא, בכך שהקימו קבוצה ייעודית ביישומון הוואטסאפ והתקשרו ביניהם, לצורך ביצוע העבירות עובר ובמהלך ביצוען.

3.      על פי עובדות האישום השני, המיוחס לנאשם 2, בתאריך 15.8.21 ניסה הנאשם 2 להתפרץ לרכב מסוג מזדה מ.ר. 7376654. לצורך פריצת הרכב, הנאשם 2 עקר את זכוכית החלון של הדלת האחורית של הרכב במטרה לגנוב אותו.

4.      על פי עובדות האישום השלישי, המיוחס לנאשמים 1 ו-2, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בין התאריכים 17.8.21 -19.8.21, התפרצו הנאשמים לרכב מאזדה מס' רישוי 65-739-11, נכנסו לרכב, הניעו אותו וגנבו אותו. הנאשם 1 נהג ברכב ולצדו ישב הנאשם 2, כשבכוונתם היה להעביר את הרכב הגנוב לשטחי האזור.

5.      על פי עובדות האישום החמישי, המיוחס לנאשמים 1 ו-2, בין התאריכים 21.8.21 - 22.8.21, התפרצו הנאשמים בצוותא לרכב מאזדה מס' רישוי 87-248-11, שברו את חלון הרכב בצד הנהג, נכנסו לרכב, הניעו אותו וגנבו אותו. הנאשם 1 נהג ברכב הגנוב ולצדו ישב הנאשם 2, עד שבשלב מסוים נעצרו השניים ע"י שוטרים. לצורך ביצוע המעשה, הצטיידו הנאשמים בכלי פריצה לרכב.

6.      הנאשמים 1 ו-2 ביצעו את המעשים המתוארים לעיל, אגב שהייתם הבלתי חוקית בישראל.

7.      הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

טענות הצדדים לעונש

 

8.      ב"כ המאשימה טען לערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשמים, בכללם: הגנה על רכוש הציבור וקניינו, זכותה של המדינה לקבוע מי יכנס בשעריה, פגיעה בביטחון הציבור עקב נהיגת הנאשם 1 ללא רישיון וביטוח.

9.      ב"כ המאשימה הפנה בטיעוניו לנסיבות ביצוע העבירות ולחומרת המעשים. הודגש כי ביצוע העבירות בצוותא במטרה לגנוב רכבים מתושבי ישראל ולהוציאם משטחי המדינה, במהלך שהות בלתי חוקית מעיד על חומרת המעשים. לטענתו, הקמת קבוצת וואטסאפ ייעודית על ידי הנאשמים לשם ניהול עבירות חוזרות בצוותא, כשהם מצוידים בכלי פריצה לרכב, מצביעות על התחכום והתכנון המוקדם שקדם לעבירות. לגבי הנאשם 1, נטען כי נהיגתו ללא רישיון וביטוח מוסיפה לחומרת העבירות.

3

10.  ב"כ המאשימה ביקש לקבוע מתחם ענישה, הנע בין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל לנאשם 1 ומתחם ענישה הנע בין 36 - 66 חודשי מאסר בפועל לנאשם 2.

11.  בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען כי יש להתחשב בכך שהנאשם 1 נעדר עבר פלילי. ב"כ המאשימה עתר בעניינו של נאשם 1 לעונש שנמצא בתחתית המתחם, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי למתלוננים ופסילה מהוצאת רישיון נהיגה. לגבי נאשם 2 נטען, כי לחובתו שתי הרשעות קודמות בעבירות ביטחוניות וזריקת חפץ לעבר אדם או רכוש, תוך פגיעה בתושבי ישראל ובריבונות המדינה, אשר בגינן ריצה עונש מאסר. ב"כ המאשימה עתר בעניינו של נאשם 2 לעונש שנמצא באמצע המתחם וצו כללי למוצגים.

12.  ב"כ הנאשם 1 הפנה להודאתו המהירה של הנאשם 1 בעובדות כתב האישום, החיסכון בזמן שיפוטי ונטילת אחריות על מעשיו. נטען כי שני אירועי גניבת הרכב אירעו בלילה אחד ולכן המתחם צריך להיות מתחם אחד לכל האירועים.אשר לנסיבות שאינן קשורות לעבירה, נטען כי יש לשקול לקולא את העובדה שהנאשם 1 נעדר עבר פלילי. בנוסף, ביקש ב"כ הנאשם 1 להתחשב במצבה הרפואי של אשת הנאשם 1 ובמצבו הכלכלי הנאשם 1, שהינו המפרנס העיקרי במשפחה ותומך כלכלית באשתו, ילדיו הוריו ואחיו. עוד התבקשה פריסת הקנס לתשלומים, ככל שיוטל קנס על הנאשם 1.

13.  ב"כ הנאשם 1 ביקש לקבוע בעניינו, מתחם ענישה, כפי שנקבע בגזר דין, שניתן על ידי בת"פ 38631-01-21 מדינת ישראל נ' אבו עראם (להלן: "עניין אבו עראם"), אשר ניתן לטענתו בנסיבות דומות, ובו נקבע מתחם ענישה הנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים. לבסוף, עתר למקם את העונש בנסיבותיו של הנאשם 1 בתחתית המתחם.

14.  הנאשם 1 הביע חרטה והתנצלות על מעשיו, וביקש את רחמיו של בית המשפט.

15.  ב"כ הנאשם 2 הפנה להודאתו המהירה של הנאשם 2 בעובדות כתב האישום, החיסכון בזמן שיפוטי ונטילת אחריות על מעשיו. הודגש כי העבירות בוצעו במהלך תקופה קצרה של 3 ימים ובכל האירועים הנאשם 2 לא היה מי שנהג ברכבים הגנובים.

16.  אשר לנסיבות שאינן קשורות לעבירה, נטען כי יש להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם 2. עוד נטען כי שתי הרשעותיו הקודמות של הנאשם 2 אינן רלוונטיות, בשים לב לכך שהנאשם לא היה חבר בארגון טרור ודובר בזריקת אבנים שלא גרמה לנזק, עת היה הנאשם 2 צעיר מאוד.

17.  ב"כ הנאשם 2 ביקש לקבוע בעניינו, מתחם ענישה כפי שנקבע בגזר הדין שניתן בעניין אבו עראם כמפורט לעיל. לבסוף, עתר להשית עליו עונש של 14 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים של פיצוי למתלוננים.

4

18.  הנאשם 2 הביע חרטה והתנצלות על מעשיו, ציין כי יש לו אחים ואחיות, שהוא היחיד שתומך בהם וביקש את רחמיו של בית המשפט.

 

דיון והכרעה

 

מתחם העונש ההולם

19.  לאור אופיים של האירועים, שהם תולדה של קשירת קשר של הנאשמים 1 ו-2 ונוכח סמיכות הזמנים בין האירועים, יש לקבוע בגינם מתחם עונש הולם אחד לכל אחד מהנאשמים. בקביעת מתחם הענישה יש להתחשב במספר המעשים העבריינים [ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.10.14); ע"פ 2454/18 עזרא שיינברג נ' מדינת ישראל (2.12.2018); ת"פ (ראשל"צ) 1718-03-20 מדינת ישראל נ' עבד אלראוף שמאסנה (פורסם בנבו, 24.9.20) וההפניות שם].

20.  עקרון הלימה הוא העיקרון המנחה בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם, יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

21.  במקרה שלפניי הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים 1 ו-2 הם: זכות הקניין של הפרט, תחושת הביטחון של הציבור, ריבונותה של המדינה לשמור על גבולותיה ולקבוע מי יבוא בשעריה.

22.  באשר לנהיגת הנאשם 1 ללא רישיון וביטוח, נפגעו בנוסף ערכים המוגנים של שלטון החוק, ביטחון הנהגים ועוברי הדרך (עפ"ת 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו 7.7.10). מעבר לסכנה לפגיעה בביטחון משתמשי הדרך, הרי קיים פוטנציאל לנזק כלכלי לא מבוטל, בנהיגה ללא ביטוח, שכן בהעדר פוליסת ביטוח, בקרות תאונה, הציבור הוא זה שיאלץ לשאת בעלויות הנזק (ת"פ (ב"ש) 27940-03-16 מדינת ישראל נ' זאיד אל עביד (נבו 12.07.2016)‏‏).

23.  המחוקק הביע דעתו בנוגע לחומרת עבירות גניבת רכב, בכך שקבע עונש מקסימום של שבע שנות מאסר בגינן. בתי המשפט הדגישו לא פעם את חומרתן של עבירות של גניבת רכב:

"אין צורך להכביר מלים על מפח הנפש של אדם היוצא מביתו ומגלה כי רכבו, רכוש יקר ובעל חשיבות רבה מכל בחינה, אינו עוד. לכך מצטרף הנזק הכלכלי במעגל רחב יותר, במונחי המשק. הרוצה ליהנות בזדון מעמל הזולת ולשלוח יד ברכוש שלא הוא צבר, ראוי לענישה מחמירה, לא כל שכן מי שקופת שרצים גדולה מאחוריו, לרבות בתחום זה עצמו" (רע"פ 7890/10 לאיק מליטאת נ' מדינת ישראל (נבו 01.11.2010)‏‏).

5

24.  בית המשפט העליון התייחס, לא פעם, לסיכון הנשקף מעבירות אלו, שהפכו רעה חולה ולהכרח לעצור את התפשטותן, בין היתר על-ידי השתת ענישה מרתיעה:

"למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה מהשורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור (פסק דין בע"פ 5724/95 ניתן ב-12.5.96), כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית המשפט לעשות הוא לחזק את ידם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך". ע"פ 11194/05 עטיה אבו סבית נ' מדינת ישראל" (פורסם בנבו, 15.5.2006).

25.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק העונשין), יש לתת את הדעת לכך שהנאשמים 1 ו-2 ניצלו את שהותם הבלתי חוקית בישראל כדי לגנוב רכבים בצוותא. עוד יש לתת את הדעת לתחכום ולתכנון המוקדם שליוו את העבירות, שהן תולדת של קשירת קשר עברייני. האירועים תוכננו על ידי הנאשמים 1 ו-2 מבעוד מועד, דרשו תיאום וארגון תוך שימוש בציוד מתוחכם, כך שאין מדובר בעבירות אקראיות.

26.  לנאשמים 1 ו-2 מיוחסים שני מעשי גניבת רכב שאירעו בסמיכות זמנים, כאשר בשניהם לאחר מעשה הגניבה הנאשם 1 נהג ללא רישיון נהיגה וביטוח תוך סיכון משתמשי הדרך וסיכון עצמי. לנאשם 1 מיוחס בנוסף לשני מעשי הגניבה הנ"ל, אף ניסיון התפרצות לרכב נוסף במטרה לגונבו תוך גרימת נזק לרכב, שארע כיומיים עובר למעשה הגניבה הראשון.

 

מדיניות הענישה

27.  מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א.    ברע"פ 2054/18 רבאיעה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.3.18), נדון עניינו של נאשם ללא עבר פלילי אשר הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של גניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה פוחזת ברכב ונהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף. בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שהמליץ על הטלת עונש מאסר קצר שירוצה בדרך של עבודות שירות. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה נע בין 10 לבין 25 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. ערעוריו של הנאשם לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון בעניין חומרת העונש נדחו. בית המשפט העליון ציין כי מדובר בעונש ראוי ומאוזן.

ב.      בת"פ (שלום ראשל"צ) מדינת ישראל נ' אבו עראם (פורסם בנבו, 27.7.21), נדון לפניי עניינו של נאשם שהורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות גניבת רכב בצוותא (שתי עבירות), כניסה לישראל שלא כחוק (שתי עבירות), קשירת קשר לביצוע פשע, נהיגה בזמן פסילה (שתי עבירות) ונהיגה ללא רישיון נהיגה. הנאשם בעל עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש ועבירות כניסה לישראל שלא כחוק. נקבע מתחם ענישה הנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים, והושתו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, פיצוי למתלוננים, פסילה בפועל ועל תנאי.

6

ג.       בעפ"ג (מרכז-לוד) 28565-10-14 עוד נ' מדינת ישראל (14.12.14), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, פריצה לרכב בכוונה לגונבו, חבלה במזיד לרכב, שבל"ר, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. הנאשם שהה בישראל שלא כחוק, גנב שני רכבים ופרץ לרכב נוסף במטרה לגונבו. הנאשם ללא עבר פלילי נדון ל- 18 חודשי מאסר ועונשים נלווים.

ד.      בעפ"ג (מרכז-לוד) 61853-01-13 דעמה נ' מדינת ישראל(7.4.13), נדון עניינו של נאשם שהורשע על יסוד הודאתו, בביצוע עבירות של גניבת כלי רכב, נהיגה פוחזת ברכב, הפרעה לשוטר וכניסה לישראל שלא כחוק. נקבע מתחם ענישה הנע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל, והושת עונש מאסר בפועל בן 15 חודשים.

ה.     בת"פ (שלום טבריה) 30920-05-20 מדינת ישראל נ' עלי אבו דאהוק (פורסם בנבו, 22.12.20)‏‏, הורשעו הנאשמים בביצוע עבירות כניסה לישראל שלא כדין, קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת רכב, פריצה לרכב  והחזקת כלי פריצה. הנאשמים גנבו טרקטור ושני רכבים. נקבע מתחם של 20 עד 48 חודשי מאסר בפועל.  הנאשם 1 נדון ל- 40 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו (בתוך תקופה זו הופעל מאסר מותנה בר הפעלה בחופף ובמצטבר). הנאשם 2 נידון במסגרת הסדר טיעון ל-22 חודשי מאסר בפועל.

ו.       בת"פ (שלום ראשל"צ) 52257-08-17 מדינת ישראל נ' האלה ברייה (פורסם בנבו, 16.2.20)‏‏, הורשעה נאשמת שחברה לאחרים תושבי איו"ש לשם גניבת רכבים והעברתם לשטחי איו"ש, על יסוד הודאתה ובמסגרת הסדר טיעון, בביצוען של 7 עבירות של גניבת רכב, עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ו-4 עבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע, לפי סעיף 498 לחוק. הנאשמת נעדרת עבר פלילי והתסקיר בעניינה היה חיובי. בימ"ש קבע כי שיתוף הפעולה היה בעקבות סיבות חיצוניות וכי לא הייתה חרטה אמיתית. נקבע מתחם הנע בין  12 עד 24 חודשי מאסר על כל רכב שנגנב ובמתחם כולל של 24 עד 48 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשמת 22 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרה.

ז.       בת"פ (ת"א) 16267-12-14 מדינת ישראל נ' אבו סארה (11.6.15), הורשע נאשם בשהייה בלתי חוקית, גניבת רכב בצוותא, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. הנאשם גנב רכב ונהג בו ללא רישיון וביטוח תוך שעקף כלי רכב שנסעו לפניו, עלה על דוקרנים שהוקמו במחסום, קפץ מהרכב ונתפס לאחר מרדף. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 11 ל- 24 חודשי מאסר. הנאשם צעיר, נשוי ואב לשני ילדים, לחובתו הרשעה אחת, נדון ל- 13 חודשי מאסר ועונשים נלווים.

28.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין  (סעיף 40יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם לנאשם 1, נע בין 14 ל-34 חודשי מאסר בפועל ורכיבי ענישה נוספים ומתחם העונש ההולם לנאשם 2 נע בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל ורכיבי ענישה נוספים.

7

29.  במקרה דנן לא קיימים שיקולים, המצדיקים סטייה מהמתחם לקולא. איזון השיקולים השונים, ונסיבות מעשיהם של הנאשמים 1 ו-2 מצדיק הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי לצד רכיבי ענישה נלווים. 

 

 

העונש ההולם

30.  בגזירת העונש המתאים לנאשמים 1 ו-2, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין.

31.  במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לגבי שני הנאשמים לשיקול הרתעת הנאשמים, כמו גם הרתעת הרבים, בשים לב לשכיחותה של עבירת גניבת רכבים. כמו כן, במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך, שהנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה, הביעו חרטה, קיבלו אחריות על מעשיהם וחסכו זמן שיפוטי.

32.  נאשם 1 יליד 15.11.96, נשוי ואב לילדים. נתתי דעתי לכך שהנאשם 1 נעדר עבר פלילי. כמו כן, התחשבתי לקולא בכך שהנאשם 1, תומך באשתו החולה ובהיותו המפרנס העיקרי במשפחה.

33.  נאשם 2, יליד 16.9.96. התחשבתי בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות. לא התעלמתי מכך שעומדות לחובתו שתי הרשעות קודמות בגין עבירות ביטחוניות של זריקת חפץ לעבר אדם/רכוש. מדובר בעבירות משנת 2013 ו-2015 עת היה הנאשם 1, יליד 1996, כבן 17 ו-19 בהתאמה. בגין העבירה משנת 2015 ריצה הנאשם 2 מאסר בפועל. מנגד, אין לנאשם 2 עבר פלילי בעבירות גניבת רכב או עבירות כניסה לישראל שלא כחוק.

סוף דבר

34.  אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

לנאשם 1:

א.    20 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו.

ב.      מאסר מותנה בן 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירות של גניבת רכב או ניסיון לגניבת רכב, או עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.       מאסר מותנה בן 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, או עבירת קשירת קשר, או עבירת נהיגה ללא רישיון או ביטוח.

8

ד.      פיצוי בסך 1,000 ₪ לכל מתלונן באישומים 3 ו-5 לכתב האישום המתוקן. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ויועבר לחשבון הבנק של המתלוננים באישומים הנ"ל, בהתאם לפרטים שיימסרו תוך 14 יום על ידי המאשימה. הפיצוי ישולם ב-4 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.7.22 ובכל 1 לחודש עוקב. היה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי והסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום.

ה.     קנס כספי בסך 2,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.7.22, וכל ראשון לחודש העוקב. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי ויישא הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום.

ו.       פסילה בפועל למשך שנה מיום שחרורו מהמאסר מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה. רישיון הנהיגה יופקד לאלתר; או הצהרתו בכתב לפיה אין לו רישיון נהיגה.

ז.       פסילה על תנאי בת 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירת נהיגה ללא רישיון או ביטוח.

 

לנאשם 2:

א.    22 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו.

ב.      מאסר מותנה בן 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר לבל יעבור עבירות של גניבת רכב, פריצה לרכב או ניסיון לעבור עבירות אלו, או עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.       מאסר מותנה בן 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, או עבירת קשירת קשר.

ד.      פיצוי בסך 1,000 ₪ לכל מתלונן באישומים 2, 3 ו-5 לכתב האישום המתוקן. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ויועבר לחשבון הבנק של המתלוננים באישומים הנ"ל, בהתאם לפרטים שיימסרו תוך 14 יום על ידי המאשימה. הפיצוי ישולם ב-4 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.7.22 ובכל 1 לחודש עוקב. היה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי והסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום.

ה.     קנס כספי בסך 2,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.7.22, וכל ראשון לחודש העוקב. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי ויישא הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום.

 

ניתן בזאת צו כללי למוצגים, לרבות השמדת הטלפונים.

 

זכות ערעור כדין תוך 45 ימים.

 

 

 11.5.2022