5. ביום 9.2.24 הגיש הנאשם בקשה לעיון חוזר בה ביקש את ביטול פסילת רשיון הנהיגה שלו עד לתום ההליכים. נטען אז בבקשה, כי הנאשם פסול לנהיגה במסגרת התיק מזה כארבעה חודשים, כי מדובר בזמן ממשי וכי המשך הפסילה פוגע בפרנסתו ופרנסת בני משפחתו. המאשימה התנגדה לבקשה, ובית המשפט החליט כי נוכח התנגדות התביעה ובמיוחד נוכח כך שהפסילה עד תום ההליכים הוסכמה על המבקש, דין הבקשה להידחות.

6. ביום 12.2.24 הגיש הנאשם בקשה לעיון חוזר על החלטתו האמורה של בית המשפט, וטען כי במסגרת ההחלטה על שחרורו בתנאים מגבילים הוסכם כי הוא יהיה רשאי בכל עת להגיש בקשה לעיון חוזר, אף מבלי לעמוד בתנאי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996.

7. ביום 7.3.24 התקיים דיון בבקשה. הנאשם חזר על בקשתו והמאשימה הביעה את התנגדותה לבקשה. בית המשפט מצא לדחות את הבקשה, ונימק זאת בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, בסיכון שעדיין נשקף ממנו היה ורשיון הנהיגה יוחזר לו, בכך שתקופה של 5 חודשים - שחלפה אז מאז שחרורו בתנאים מגבילים - לא די בה כדי לקבוע כי בפרק הזמן שחלף יש מקום להשיב לנאשם את רשיון הנהיגה, וכל אלה בשים לב לארבע ההרשעות התעבורתיות שיש לו שחלקן מגלמות סיכון למשתמשי הדרך. עוד עמד בית המשפט על כך כי מתנהל נגד הנאשם תיק בבית המשפט לתעבורה בחדרה בו הוא מואשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת סם ונהיגה ללא ביטוח, וזאת בגין אירוע שהתרחש בינואר 2023.

8. ביום 2.6.24 התקבל בתיק בית המשפט תסקיר שירות מבחן על אודות הנאשם אשר המליץ על ענישה בדמות מאסר שניתן לבחון את ריצויו בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר מותנה.

9. ביום 26.6.24 התקבלה בתיק בית המשפט חוות דעת הממונה על עבודות השירות, בה צוין כי הנאשם מגובס בידו ולכן בשלב זה לא ניתן לשבצו לעבודות שירות ויש לבצע הערכה רפואית נוספת לאחר החלמתו.

10. בדיון שהתקיים ביום 16.7.24 התבקש הממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעת נוספת, משלימה, והדיון נדחה לשמיעת טיעונים לעונש ליום 15.9.24.

11. ביום 22.7.24 הגיש הנאשם בקשה נוספת לעיון חוזר - היא הבקשה מושא החלטה זו. ביום 5.8.24 הגיבה המאשימה בכתב לבקשה והביעה התנגדות למבוקש, וביום 8.8.24 התקיים דיון בבקשה במעמד ב"כ הצדדים.

טיעוני הצדדים

12. לטענת המאשימה, מן הנאשם נובעת מסוכנות רבה זאת נוכח העבירות בהן הורשע, מספר השוהים הבלתי חוקיים שהסיע, ועל אחת כמה וכמה כשהעבירות בוצעו במהלך מלחמה.

ב"כ המאשימה טען כי לא ניתן לתת בנאשם אמון וזאת בין היתר על רקע תיק התעבורה התלוי ועומד נגדו, בו לדבריו לא נשלל רשיונו, אך בדעת התביעה לעשות זאת.

13. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם פסול לנהיגה כבר מחודש אוקטובר 2023 ובעת הטיעונים לעונש יחלפו כבר כ- 11 חודשים מאז הוטל עליו תנאי זה. לדבריו, מדובר בתקופת "צינון" מספקת, הנאשם זקוק כעת לרשיונו בחזרה, וכי המשך פסילתו תפגע בפרנסתו ופרנסת בני משפחתו. הוא טען כי בתיק התעבורה שתלוי ועומד נגדו הוא נהנה מחזקת חפות, ומכל מקום מדובר באירוע שהתרחש טרם שעבר את העבירות בהן הורשע בתיק זה. הוא הטעים, כי בשל חלוף הזמן הרב ובהתחשב בכך שכבר הותר לו בעבר לצאת לעבודה, אין סיבה להותיר אותו פסול לנהיגה תקופה כה ממושכת - שהיא, לדבריו, עולה בהרבה על עונש שלילת רשיון הנהיגה שהוא עשוי לקבל במסגרת העונש שיוטל עליו בגזר הדין הצפוי להינתן בעניינו.

לאחר הדיון צירף ב"כ הנאשם לעיון בית המשפט אסופת פסיקה באשר לתקופות פסילת רשיון נהיגה שהוטלו על נאשמים שהורשעו בעבירות דומות.

דיון

14. הנאשם נמצא תחת תנאים מגבילים, שבהם פסילת רשיון הנהיגה שלו, עוד מיום 26.10.23. התנאים המגבילים שהוטלו על הנאשם ניתנו חלף מעצרו, ונמצא אפוא כי יש בהם מענה הולם שיכול להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופה הולמת.

15. מאז שהוטלו על הנאשם התנאים המגבילים הוא הורשע בדין, כך שכבר לא עומדת לו חזקת החפות. מנגד, במהלך הדרך לא נרשמו הפרות של הנאשם את התנאים המגבילים, ועולה לכאורה כי הוא הקפיד לעמוד בהם. העובדה כי הנאשם עמד עד כה בתנאים המגבילים ולא הפר אותם מגבירה את האמון שניתן לתת בו.

16. עברו התעבורתי של הנאשם הוגש לעיוני. לחובתו 4 הרשעות קודמות שהאחרונה בהן היא מיום 22.9.22. בגין עבירותיו בתחום התעבורה הוא נדון, בכל אחד מארבעת התיקים בהם הורשע, לעונש של קנס - אשר נע בין 250 ₪ ל- 1,000 ₪.

כתב האישום התעבורתי שתלוי ועומד נגד הנאשם הוא חמור אמנם בהרבה מאלה שהיו לפניו, אולם עניינו בתיק זה טרם הוכרע ועומדת לו בו חזקת החפות; מה גם שמדובר באירוע שהתרחש על פי הטענה כ- 10 חודשים טרם ביצוע העבירות בהן הורשע בתיק שלפני.

מכל מקום, עיקר השיקולים הנשקלים בגדר התיק שבפני, בו כבר הורשע, הם מניעת מסוכנותו בהקשר של הסעת שוהים בלתי חוקיים, וככל שעולה ממנו מסוכנות בהקשר התיק התעבורתי התלוי נגדו, זו צריכה בעיקרה להיבחן במסגרת בקשה מתאימה בפני המותב שדן בתיק זה.

17. מרכז הדברים שיש לשקלם בגדר התיק שבפני הוא חלוף הזמן מאז נפסל רשיון הנהיגה של הנאשם ומשמעותו אל מול האינטרס הציבורי שבהמשך החלת תנאי מגביל זה עליו. כאשר, אל מול חלוף הזמן והפגיעה בנאשם יש לשקול את חומרת העבירות המיוחסות לו, אופן עמידתו עד כה בתנאים המגבילים ונסיבותיו האישיות (בש"פ 7371/17 רוחן נ' מדינת ישראל, פס' 15 [פורסם בנבו] (8.10.17) והאיזכורים שם).

18. אין כמובן להקל ראש בעבירות בהן הורשע הנאשם; מדובר בעבירות לא קלות ומעל פניו מדובר גם בנסיבות חמורות יחסית. מנגד, כאמור, הנאשם הקפיד על קיום התנאים המגבילים ויש לתת את הדעת גם לקשיי הפרנסה שלו ולכך שבחלוף החודשים הוא בהם לא נרשמו כל הפרות מצידו, הולך וגובר משקל האינטרס שלו כי יותר לו לשוב ולנהוג. סברתי כי תקופה המתקרבת לעשרה חודשים בהם הנאשם היה תחת תנאי מגביל של איסור נהיגה, היא תקופה ממשית ולא קצרה, בפרט כאשר מדובר באדם צעיר.

נטען בפני כי בדעת המאשימה לעתור במסגרת טיעוניה לעונש אף לעונש פסילת רשיון נהיגה לתקופה ממשית; אכן, פעמים רבות בתיקים מסוג זה מוטל רכיב ענישה של פסילת רשיון נהיגה, אלא שפסילת הרשיון במסגרתם של תנאים מגבילים אינה נעשית על חשבון העונש העתידי הצפוי, אלא על יסוד מסוכנות נלמדת וכדרך להפחתתה.

19. על אלה אוסיף כי עיון בפסיקות של בתי המשפט בעבירות דומות מגלה כי על דרך הכלל לא מוטלים עונשי פסילת רשיון נהיגה המגיעים כדי 10 חודשי שלילה, ולרוב מדובר בעונשי פסילה מתונים וקצרים יותר.

דומני כי כאשר מדובר בפגיעה באינטרס ממשי של נאשם - בוודאי כאשר מדובר במעצרו מאחורי סורג ובריח, אך גם כאשר מדובר בסנקציות אחרות, שמשמשות הן תנאי מגביל והן רכיב של ענישה צפויה עתידית, כדוגמת פסילת רשיון נהיגה, על בית המשפט לשקול גם את הפגיעה בנאשם בהשוואה לעונש שהוא עשוי לספוג במסגרת גזר הדין.

((השוו - בש"פ 3651/03 רומי איאד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.4.03); בש"פ 2739/02 אנואר צבאח ואח' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.4.02); בש"פ 3926/22 פארס מטור נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.6.22); בש"פ 5407/23 האנה אלסאנע נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.7.23); בש"פ 85/21 מדינת ישראל נ' אמל מחאג'נה [פורסם בנבו] (19.1.21)).

20. בהביאי בחשבון את כלל הדברים מצאתי כי יש אפוא מקום להורות על הסרת האיסור החל על הנאשם לנהוג ברכב, אך זאת כמפורט להלן - בכפוף להפקדה כספית.

כך, על מנת להפחית מן החשש שמא ישוב הנאשם ויבצע עבירות באמצעות הרכב - בין עבירות מסוג אלה בהן הורשע ובין עבירות מסכנות חיים שעניינן נהיגה לא אחראית ועבריינית ברכב, ובכך יסכן את הציבור - החלטתי כי אתיר לו לשוב ולנהוג רק לאחר שיפקיד בקופת בית המשפט סך של 2,000 ₪, אשר ישמשו בטוחה, שתתווסף לפיקדון בסך 7,000 ₪ שהפקיד הנאשם בעבר להבטחת קיום תנאי שחרורו בתנאים מגבילים.

21. לאחר הפקדת הסך האמור בקופת בית המשפט, וככל שעד אז לא יירשמו הפרות תנאים כלשהן מצדו, אתן החלטה משלימה בה אורה כי הנאשם רשאי לשוב ולנהוג ברכב.

ניתנה היום, ‏ח' אב, תשפ"ד, ‏12 אוגוסט, 2024, בהעדר הצדדים.