הנאשם יליד 6.10.92, בן 32 כיום ובן מעט פחות מ-30 בעת ביצוע העבירה.

הנאשם נולד בירושלים למשפחה המנהלת אורח חיים חרדי. בגיל 11 חלה התדרדרות בהתנהגותו שהובילה לסילוקו מבית הספר. לאחר מכן הנאשם הושם במספר מסגרות חוץ ביתיות, בהן הוא התקשה להשתלב ולבסוף הורחק מהן. בגיל 16 לערך שולב הנאשם בהוסטל ובלימודים בבית ספר מקצועי. בתקופה זו חל שיפור בהתנהגותו והוא סיים בהצלחה את לימודיו. הנאשם לא גויס בשל מעורבותו בפלילים. כבר בגיל 15 החל הנאשם להשתמש בחומרים ממכרים. בשלב מסוים הפסיק הנאשם להשתמש בחומרים ממכרים, אך לאחר מכן שב להשתמש בחומרים אלו עד למעצרו.

לאחר שהנאשם לא גויס הוא עבד כמלצר, ובהיותו בן 26 הוא פתח עסק שהצליח, ואף ניהל קשר זוגי חיובי. כ-4 שנים לאחר מכן החלו היחסים בין הנאשם לבין זוגתו להתדרדר, הנאשם נקלע לחובות, והחל שוב להשתמש בסמים. בעקבות כך הסתיים הקשר הזוגי, דבר שהעמיק את דפוסי השימוש של הנאשם בסמים.

לנאשם עבר פלילי שעל פרטיו נעמוד בהמשך.

לאחר הגשת כתב האישום נעצר הנאשם, ולאחר ששהה במעצר במשך מספר חודשים הוא שוחרר לקהילה טיפולית לגמילה מסמים. למרבה הצער הליך הגמילה לא צלח לאחר שהנאשם עזב את הקהילה לאחר שבוע וחצי בלבד. לאחר עזיבתו את הקהילה ניתק הנאשם קשר עם סנגורו ולא התייצב לדיונים בבית המשפט, עד שלאחר מספר חודשים הוא נעצר. כיום הנאשם עצור, ובסך הכול עד שמיעת הטיעונים לעונש, ביום 1.10.24, הוא שהה במעצר במשך תקופה של כ-15 חודשים.

שירות המבחן מציין בתסקיר כי הנאשם מתקשה ליטול אחריות על מעשיו. בשיחתו עם שירות המבחן ציין הנאשם כי הוא ביצע את העבירות לאחר שקיבל הצעה מגורם עברייני להעביר את המזוודה לישראל בתמורה למחיקת חוב כספי. שירות המבחן מעריך כי הנאשם מתקשה להפנים דמויות סמכות ולהציב גבולות פנימיים וחיצוניים להתנהגותו. כמו כן, הנאשם מתקשה לשקול את השלכות מעשיו לטווח הארוך. יחד עם זאת, שירות המבחן ציין כי מדובר בנאשם שב-10 השנים האחרונות לא נפתחו נגדו תיקים פליליים, ואשר מבטא כיום עייפות וייאוש מאורח חייו העברייני ומדפוסיו המכשילים. הנאשם גם ביטא מוטיבציה לנזקקות טיפולית.

בסיכומו של התסקיר מציין שירות המבחן, כי להערכתו בעת הנוכחית זקוק הנאשם לגבולות חיצוניים קשוחים. לפיכך שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית במסגרת הקהילה, אך הוא ממליץ כי במידת האפשר ישולב הנאשם בטיפול במסגרת בית הכלא.

5. טיעוני המאשימה לעונש

בטיעוניה לעונש הדגישה באת כוח המאשימה את הפגיעה הקשה שפגע הנאשם בערכים המוגנים של שלום הציבור ובריאותו, זאת בין היתר לנוכח כמות הסם שייבא לישראל. באת כוח המאשימה טענה, כי הסם שבו מדובר דומה לסם האקסטזי, וכי רמת הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה מחייבות לקבוע מתחם עונשי המתחיל ב- 5 שנות מאסר ומסתיים ב- 8 שנות מאסר. באת כוח המאשימה טענה כי לנוכח הודאתו של הנאשם מחד גיסא, ועברו הפלילי ושיקול הרתעת הרבים מאידך גיסא, ראוי היה למקם את עונשו של הנאשם באמצע מתחם העונש ההולם, אלא ש:"משיקולי יעילות וחסכון בזמן תבקש המאשימה להטיל על הנאשם 5 שנות מאסר בלבד".

6. טיעוני הנאשם לעונש

ב"כ הנאשם הלין בטיעונו על כך שהמאשימה טענה כי תקרת העונש שהוסכמה במסגרת הסדר הטיעון צריכה להוות את תחתית מתחם העונש ההולם. ב"כ הנאשם הוסיף וטען, כי מתחם העונש ההולם לו טענה ב"כ המאשימה איננו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת ועם נסיבות ביצוע העבירה. לטענת ב"כ הנאשם ראוי לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בעניינו של הנאשם בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל. ב"כ הנאשם טען כי לנוכח הודאתו של הנאשם ונטילת האחריות מצדו על מעשיו, ולנוכח הסכמתה של המאשימה שראוי למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם, הרי שיש לגזור על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל.

דיון והכרעה

7. מתחם העונש ההולם ייקבע להלן בהתאם לעקרון ההלימה אשר מעוגן בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין. במסגרת קביעתו של מתחם העונש ההולם, יובאו בחשבון הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בהם, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ובכלל זה מידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה הנהוגה (ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל (5.8.2013)).

8. מתחם העונש ההולם - הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם

הערכים החברתיים המוגנים על ידי עבירות הסמים שביצע הנאשם הם שלום הציבור, ביטחונו ובריאותו הגופנית והנפשית. ערכים אלו נפגעים כתוצאה משימוש בסמים וכתוצאה מעבירות הקשורות בייבוא והפצה של סמים. נזקי הסמים כוללים נזקים ישירים למכורים לסמים וכן נזקים עקיפים שנגרמים כתוצאה מהנטל החברתי הכרוך בטיפול במכורים לסמים וכתוצאה מעבירות שמבצעים מכורים לסמים כדי לממן את רכישתם. במקרה שלפניי מידת הפגיעה בערכים המוגנים רבה, זאת בין היתר נוכח כמות הסמים שבה מדובר. ולנוכח סוג הסם שבו מדובר, לגביו נפסק כי:

"טענת המערער לפיה יש ליתן משקל ל"סוגו המיוחד" של הסם, שיש בו, להשקפתו, כדי להצדיק הקלה בעונש - אינה יכולה להתקבל.... לסם הקאתינון השפעות פסיכו-אקטיביות חזקות, והוא גורם לתלות נפשית משמעותית של המשתמשים בו. משתמשים בקאתינון חשופים לתופעות של חרדה, הזיות ופרנויות ועלולים להיקלע למצבים פסיכוטיים. אצל משתמשים שחדלו להשתמש בסם, התגלו תופעות של תוקפנות, עצבנות יתר ודיכאון. לא בכדי ראה המחוקק הישראלי לכלול סם זה ברשימת הסמים המסוכנים שבפקודה".

(ע"פ 4623/07 מדינת ישראל נ' אזרי (31.10.07)).

9. מתחם העונש ההולם - מדיניות הענישה הנהוגה

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע, כי לנוכח החומרה הנודעת לעבירות הסמים בכלל, ולעבירות הקשורות בהפצת סמים בפרט, מן הראוי להחמיר בענישתם של עברייני סמים:

"מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש - בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל - ועם התגברות השימוש בסם אמר המחוקק להנחות את בתי-המשפט להחמיר בעונשים המוטלים על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק - והוסיף וקבע - בצד עבירות הסמים עונשים מרביים האמורים לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע...

כך למשל מורה ההלכה כי בקביעת עונשם של עברייני סמים יש להתחשב, בעיקר, בחומרת העבירה ובצורכי ההרתעה... בייחוד נכונים הדברים במקום שהמדובר הוא בייבוא כמות משמעותית של סם העשויה לשמש להכנתן של מנות-סם רבות...

בעבירות סמים נסוגים השיקולים האישיים של העבריין מפני שיקולי הנזק הקשה שהשימוש בסם מביא על המשתמשים בו..."

(ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי (09.02.04)).

כן נפסק, כי הענישה בעבירות סמים:

".... נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד".

(ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.06.10)).

ויודגש, על פי הפסיקה יש להחמיר גם בעונשם של בלדרי סמים למרות שאלו אינם עומדים בראש שרשרת הפצת הסמים (ע"פ 7044/11 עבד נ' מדינת ישראל (17.06.12)).

עם זאת נזכיר, כי מלאכת הענישה היא מלאכה אינדיבידואלית:

"גם כאשר יש מקום, ככלל, להעניק משקל נכבד מהרגיל לשיקול מסוים, אין בכך כדי לערער מושכלות יסוד: מלאכת גזירת הדין היא לעולם אינדיבידואלית; מלאכה קשה הדורשת לאזן בין מספר שיקולים, תוך הפעלת שיקול דעת רחב על ידי הערכאה השיפוטית".

(ע"פ 1925/23 מדינת ישראל נ' אבו הדוואן (7.8.23), בפסקה 9 לפסק הדין).

10. ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לגזרי דין בהם נגזרו עונשי מאסר חמורים על מי שהורשעו בהחזקת ובייבוא סמים ממריצים שלא לצריכה עצמית, נעמוד להלן על אלו מהם שמתאימים לענייננו אנו.

בעפ"ג (מחוזי מרכז - לוד) 22857-04-17 פרץ נ' מדינת ישראל (22.10.17), נדון עניינו של משיב אשר הודה והורשע בהחזקת קוקאין במשקל כולל של 15 גרם ו-MDMAבמשקל כולל של 35 גרם שלא לצריכה עצמית, ונגזר עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל. עברו הפלילי של הנאשם היה נקי, אך התסקיר בעניינו לא היה חיובי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המשיב על גזר הדין והותירו על כנו. אציין, כי נסיבות העבירות בהן הורשע המשיב חמורות פחות מאלו בהן הורשע הנאשם שלפניי.

בת"פ (מחוזי ירושלים) 39987-11-20 מדינת ישראל נ' תורג'מן ואח' (12.01.23), נדון עניינם של שני נאשמים. נאשם 1 הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ייבוא סם מסוכן, התחזות כאדם אחר, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו שלא בהיתר, ומעשה פזיזות ורשלנות. נאשם 2 הורשע בביצוע עבירות של סיוע ליבוא סם מסוכן, והתחזות כאדם אחר. על נאשם 1 נגזר עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ועל נאשם 2 נגזר עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. על פי עובדות כתב האישום, נאשם 1 קשר עם אדם שלישי קשר לייבא מהולנד באמצעות הדואר סם מסוכן מסוג MDMAבכמות של 8,400 מ"ל. על פי תכניתם של הקושרים נאשם 1 הזמין את החבילה מהולנד ואילו נאשם 2 העביר פרטים של אדם שירשם כנמען של החבילה, זאת ללא ידיעתו של אותו אדם. כמו כן, בעת מעצרו של נאשם 1 התברר כי הוא החזיק במחסן דירתו סמים מסוכנים שלא כדין וללא היתר - 14.73 גרם סם מסוכן מסוג קנאביס ו- 40.94 גרם סם מסוכן מסוג חשיש שלא לשימוש עצמי. עוד החזיק נאשם 1 כלים המשמשים לצריכת סם מסוכן, וחומר מרעיל או מסוכן. יצוין, כי עברו הפלילי של נאשם 1 היה נקי וכי התסקיר שנערך בעניינו היה חיובי.

בת"פ (מחוזי מרכז - לוד) 60457-05-22 מדינת ישראל נ' עמר ואח' (10.08.23), נדון עניינו של נאשם שהורשע, עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירת ייבוא סם מסוכן. הנאשם קשר קשר לייבא ארצה סם מסוכן מסוג MDMAבאמצעות הדואר. במסגרת הקשר שלח הנאשם יחד הנאשם השני בכתב האישום, או באמצעות אחר, חבילת דואר ובה 1972.45 גרם של סם מסוג MDMAהממוענת לכתובת בישראל. לנאשם היה עבר פלילי בהולנד ותסקירו לא העיד על אפיק שיקומי. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם עונש של 38 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ (מחוזי ת"א) 46978-01-22 מדינת ישראל נ' גרבניק (5.09.23), נדון עניינו של נאשם שהורשע על יסוד הודאתו, שלא במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של ייבוא סמים בצוותא. הנאשם ייבא ארצה שתי מזוודות ובתוכן 49,229 טבליות סמים מסוכנים מסוג MDMA. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם, שנטל חלק אקטיבי בייבוא הסמים ארצה כבלדר, והיה מעורב בסוד חלק מהתוכנית העבריינית, עונש של 4.5 שנות מאסר בפועל. יצוין כי עברו של הנאשם היה נקי.

בת"פ (מחוזי ב"ש) 5649-09-21 מדינת ישראל נ' אבו (27.11.22), נדון עניינו של נאשם, בעל עבר נקי, אשר הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - סם מסוג MDMAבנפח של 2,520 מ"ל - אותו הוא הזמין וקיבל בחבילה מחו"ל. כן הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית - סם מסוכן מסוג KETAMINבמשקל 0.0262 גרם. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם עונש של 40 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ (מחוזי ב"ש) 62962-06-21 מדינת ישראל נ' כהן (15.12.22), נדון עניינם של שני נאשמים שהורשעו, על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ייבוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית מסוג MDMAבמשקל 3.2 ק"ג. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשמים עונש של 45 חודשי מאסר בפועל. יצוין כי לחובת הנאשמים נזקף עבר פלילי משמעותי, בין היתר, בעבירות מן העניין.

11. ב"כ הנאשם הפנה לגזרי דין בהם הוטלו עונשים קלים יותר על מי שהורשעו בעבירות מן העניין. להלן אסקור בעיקר את פסקי הדין של בית המשפט העליון.

בע"פ 1635/14 יהודה נ' מדינת ישראל (21.08.14), נדון עניינו של מערער שהורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ייבוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית מסוג Methylmethcathinoneבמשקל כולל של 8 ק"ג בקירוב. כמו כן, הורשע המערער בקשירת קשר לביצוע פשע ובהסתייעות ברכב לביצוע פשע. בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של המערער על חומרת העונש נדחה. יצוין כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי קודם וכי התסקיר שנערך בעניינו לימד על נכונותו לשיקום.

בע"פ 7757/21 מרזוקי נ' מדינת ישראל (24.05.22), נדון עניינו של מערער, נעדר עבר פלילי, שהורשע בעבירות של ייבוא סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של 2.975 ק"ג ושיבוש מהלכי משפט, בגינן גזר עליו בית המשפט המחוזי עונש של 28 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של המערער על חומרת העונש נדחה.

בע"פ 667/21 מדינת ישראל נ' מנשה בן פורת (10.03.21), החמיר ביהמ"ש העליון בעונשם של המשיבים שהורשעו בריבוי עבירות של ייבוא סמים (משיב 2), ובריבוי עבירות של עסקה אחרת בסם וסחר בסם (משיב 1), זאת על רקע מעורבותם של המשיבים בפרשת ייבוא והפצה של סם מסוכן מסוג GBL- המכונה "סם אונס" - בהיקף של עשרות ליטרים. על פי עובדות המקרה, משיב 2 הביא עמו מצרפת לישראל במספר הזדמנויות כמות של כ-73 ליטר מהסם, אשר מספיקים להכנת 18,000 מנות סם, ומשיב 1 רכש במספר הזדמנויות את הסמים ממשיב 2 ומכר אותם לאחרים. כשנעצר נאשם 1 נתפסו בכליו 28 ליטר סם מסוג GBLוכן סם מסוכן מסוג קטמין בנפח כולל של 11.5 מ"ל לשימוש עצמי. בית המשפט המחוזי גזר על המשיבים עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, זאת בן היתר על רקע תסקירים חיוביים ביותר שהוגשו. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, ובהמשך לכך גזר בית המשפט העליון על משיב 1 עונש של 16 חודשי מאסר בפועל, ועל משיב 2 עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, זאת תוך הדגשה כי ערכאת הערעור איננה נוהגת למצות את הדין ותוך הבהרה כי: "...אין בעונשים האמורים כדי להלום את חומרת העבירות שבהן הורשעו במלואה" (שם, בפסקה 20).

בע"פ 6548/17 לבדב נ' מדינת ישראל (30.01.18), נדון עניינו של מערער, נעדר עבר פלילי, שהורשע בעבירה של ייבוא סם מסוכן - קוקאין במשקל כולל של 104.77 גרם ו- 1,337 ריבועי LSD- ונגזר עליו עונש של 36 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור על קולת העונש.

בע"פ 4535/20 מנדלסון נ' מדינת ישראל (6.12.21), נדון עניינו של מערער, נעדר עבר פלילי, שהורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של ייבוא סם מסוכן, זאת לאחר שלבקשתו של פלוני הוא העביר מחו"ל לישראל בהזדמנות אחת מזוודה תמורת סך 20,000 ₪, ובהזדמנות נוספת מזוודה ובה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-2.7 ק"ג תמורת סך 20,000 ₪. על הנאשם נגזר עונש של 42 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של המערער על חומרת העונש, מנימוק הנוגע לאי העמדתו לדין של מעורב אחר בפרשה, והעמיד את העונש על 33 חודשי מאסר בפועל. נסיבות אותו מקרה מעט פחות חמורות מעניינו של הנאשם שלפניי, מבחינת כמות הסם שיובא, אך הן חמורות יותר לנוכח סוג הסם שיובא.

בת"פ (מחוזי י-ם) 41833-08-23 מדינת ישראל נ' בן יאיר (30.04.24), נדון עניינו של נאשם שהורשע, עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של ייבוא סם מסוכן. הנאשם טס מגרמניה לישראל כשברשותו מזוודה ובה סם מסוכן מסוג קטמין במשקל של 11.4 ק"ג. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 38 חודשי מאסר בפועל. יוער, כי חרף העובדה שבמקרה זה נתפס משקל משמעותי יותר של סם, נראה כי גם נסיבותיו של מקרה זה שונות לקולה מהנסיבות בעניינו של הנאשם שלפניי, שהוא בעל עבר פלילי משמעותי יותר.

בת"פ (מחוזי י-ם) 26620-12-16 מדינת ישראל נ' עמיאל (7.03.19), נדון עניינו של נאשם, שהורשע יחד עם נאשם נוסף, על יסוד הודאתם, בעבירה של ייבוא סם מסוכן. לידי הנאשמים נמסרה מזוודה, כאשר הנאשמים היו מודעים לכך שבתוכה סמים מסוכנים המוגדרים כ"קשים", בה הוטמנו סוגי הסמים הבאים: 888 גרם קוקאין וכן שלוש חבילות במשקלים של כ- 977 גרם, כ- 415 גרם וכ- 428 גרם סם מסוג MDMA. הנאשמים נעצרו עם המזוודה בשדה התעופה בישראל. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר בפועל. יצוין כי עברו הפלילי של הנאשם היה נקי.

בת"פ 28005-09-17 מדינת ישראל נ' גושביץ ואח' (26.04.18), נדון עניינם של נאשמים שהורשעו, בהתאם להודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ייבוא סם מסוכן וקשירת קשר לפשע. במסגרת קשר שקשרו עם אחר לייבא סמים מהולנד לישראל, תואם בין הנאשמים לבין האחר כי האחרון יסליק סמים מסוג MDMAנוזלי לתוך בקבוקי יין ויעבירם בשני מארזים שונים לחזקתם של הנאשמים. בקבוקי היין שנמסרו לנאשמים הכילו כמות כוללת של כ- 4,250 מ"ל של הסם. בית המשפט המחוזי גזר על נאשם 1, שהיה דומיננטי יותר בביצוע העבירות, 42 חודשי מאסר בפועל, ועל נאשם 2 גזר בית המשפט 30 חודשי מאסר בפועל. יצוין כי שני הנאשמים היו בעלי עבר נקי.

12. מתחם העונש ההולם - הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה

העבירה שבה הורשע הנאשם בוצעה לאחר תכנון מראש, תוך שהנאשם ידע כי במזוודה שהוא העביר לישראל הוצפנו סמים.

את העבירה ביצע הנאשם בשל חובות שצבר לגורמים שונים, בעטיים הוא הסכים, כדברי בא כוחו, לבצע את "השליחות". למניע זה, שעניינו ביצוע עבירה מתוך מצוקה כלכלית, הגם שאיננו יכול להצדיק ביצוע עבירות, יינתן משקל מסוים, לא גדול, לקולה בעת קביעת מתחם העונש ההולם.

חלקו של הנאשם בביצוע העבירה משמעותי. אמנם אין טענה לפיה הנאשם הוא שיזם את ייבוא הסמים ארצה, ברם הנאשם כבלדר הוא זה שהלכה למעשה החדיר במו ידיו את הסמים לתוך המדינה. חלקו של הנאשם קטן אפוא מחלקו של האדם שעמד מאחורי הייבוא ואשר היה אמור לגרוף לכיסו את מירב הרווח כתוצאה ממנו, ברם הוא גדול מחלקו של נאשם 2 בתיק שלפניי, אשר לא הכניס את מזוודת הסם לישראל אלא קיבל אותה לידיו בתוך ישראל, ובגין כך הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

הנזק שהיה צפוי להיגרם כתוצאה מביצוע העבירה הוא נזק ממשי וחמור, זאת לנוכח כמות הסם שיובא, אשר נועד להפצה בישראל. עם זאת, יש לתת משקל מסוים לסוג הסם שייבא הנאשם, אשר מבלי להפחית מחומרת מעשהו של הנאשם, איננו מסוג הסמים הקשים ביותר. הנזק שנגרם בפועל כתוצאה מביצוע העבירה איננו מאוד חמור, מאחר שבשל פעולתה היעילה של המשטרה הסמים נתפסו לפני שהופצו בפועל ברחבי מדינת ישראל, על כל הנזק הכרוך בכך. עם זאת, יש להביא בחשבון כי הנזק שנגרם בפועל לא היה משמעותי לא בשל פעולה כלשהי שעשה הנאשם, אלא אך בשל המאמצים שהשקיעו רשויות החקירה והאכיפה, אשר גם הם בבחינת נזק אשר לו גרם הנאשם.

הנאשם היה בן קרוב ל-30 בעת ביצוע העבירה. נוכח התכנון שקדם לביצוע העבירה, אופייה, כמות הסם שהעביר הנאשם ארצה, והתמורה שצפוי היה לקבל בדמות "שמיטת החובות" שצבר לגורמים שעמדו מאחורי הייבוא, אין מקום לספק בדבר הבנתו המלאה של הנאשם את הפסול החמור שדבק במעשהו.

יתר הנסיבות המנויות בסעיף 40ט(א) לחוק העונשין, אינן רלוונטיות לענייננו.

13. מתחם העונש ההולם

נוכח האמור לעיל , אני קובע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין 2 ל- 6 שנות מאסר בפועל בצירוף עונש מאסר מותנה.

14. העונש המתאים

לעת גזירת העונש המתאים יש להביא בחשבון את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, בהתאם לסעיף 40יא לחוק העונשין.

לזכות הנאשם יש לזקוף את העובדה שהוא הודה במיוחס לו ובכך חסך מזמנה של המאשימה ומזמנו של בית המשפט. עם זאת, יש לתת משקל גם להתרשמות שירות המבחן לפיה הנאשם התקשה לקחת על עצמו את האחריות המלאה לביצוע העבירה, בכך שטען כי ביצע את העבירה בשל חובות כספיים לגורמים עברייניים שאיימו עליו, ובשל הפרידה מזוגתו דאז.

לחובת הנאשם יש לזקוף את עברו הפלילי הכולל 3 הרשעות מבית משפט שלום והרשעה אחת מבית משפט שלום לנוער (ראו - תע/1). העיון בתדפיס המידע הפלילי מלמד כי מדובר בעבר פלילי שאיננו מאוד מכביד, זאת לנוכח הזמן שחלף מאז ההרשעות הקודמות ועד היום, ולנוכח העונשים שנגזרו על הנאשם בגין אותן הרשעות, מהם ניתן להסיק כי נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם בעבר היו לא מאוד חמורות. עם זאת לא ניתן להתעלם כליל מעברו הפלילי של הנאשם, זאת לנוכח כמות ההרשעות הקודמות, שאחת מהן עוסקת בעבירות סמים. הנה כך, הרשעתו הקודמת האחרונה של הנאשם היא משנת 2015. מדובר בהרשעה בעבירה אחת של ייצוא, ייבוא, מסחר והספקת סמים מסוכנים ובשתי עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית. נסיבות ביצוען של אותן עבירות לא היו ככל הנראה מאוד חמורות, ולראייה שנגזר על הנאשם עונש של מאסר על תנאי, קנס ושירות לתועלת הציבור. כן הורשע הנאשם בשנת 2014 בעבירה של היזק לרכוש במזיד, וקודם לכן, בשנת 2013, הוא הורשע בעבירה זהה. גם בגין הרשעות אלו נגזרו על הנאשם עונשים קלים יחסית של מאסרים מותנים. הרשעתו של הנאשם מבית המשפט לנוער היא משנת 2010, והיא כוללת הרשעה ב- 17 עבירות אלימות, בהן 4 עבירות איומים, 8 עבירות תקיפה סתם, ועבירות של פציעה, חבלה חמורה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. בגין הרשעה זו נגזר על הנאשם עונש של מאסר על תנאי למשך 12 חודשים ו-180 שעות שירות לתועלת הציבור. כאמור, העונשים הקלים יחסית שנגזרו בעבר על הנאשם מלמדים כי נסיבות ביצוע העבירות לא היו קיצוניות בחומרתן, ברם העובדה שחרף התחשבות בית המשפט שב ונאשם וביצע את העבירות בהן הורשע לפניי מלמדת כי צודק שירות המבחן בהתרשמותו לפיה: "קיים קושי (מצד הנאשם) להפנים דמויות סמכות ולהציב גבולות פנימיים וחיצוניים להתנהגותו... קיים קושי ביכולתו לשקול השלכות מעשיו לטווח הארוך" (עמ' 3 לתסקיר).

לצד זאת, יש לזקוף לזכות הנאשם את העובדה שבמשך כעשור הוא לא ביצע עבירות פליליות, אלא ניהל אורח חיים נורמטיבי שכלל ניהול עסק וברוב הזמן גם מערכת זוגית מטיבה. כאן המקום להפנות להתרשמות שירות המבחן לפיה כיום הנאשם מבטא: ".... עייפות וייאוש.... מאורח חייו השולי והעברייני וכן מדפוסיו המכשילים. כמו כן ביטא מוטיבציה לנזקקות טיפולית" (עמ' 3 לתסקיר). למרבה הצער במוטיבציה בלבד אין די, וכך כוחותיו של הנאשם לא עמדו לו להתמיד בהליך הגמילה במסגרת הקהילה הטיפולית. יודגש, כי אין בכוונתי לזקוף לחובת הנאשם את כישלון תהליך הגמילה.

במסגרת קביעת העונש המתאים יינתן משקל מסוים להתרשמות שירות המבחן לפיה ברקע ביצוע העבירות מצויות, בין היתר, נסיבות חייו הקשות של הנאשם, אשר כבר מגיל 11 הושם במסגרות חוץ ביתיות. עם זאת, לא ניתן לתת לשיקול זה משקל מכריע, זאת לנוכח חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם.

נוכח כל האמור, ימוקם עונשו של הנאשם בתחתית השליש האמצעי של מתחם העונש ההולם.

15. סוף דבר

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס.

ב. 10 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יעבור עבירה המנויה בפקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירה של החזקת סמים לשימוש עצמי או החזקת כלים לשימוש עצמי.

16. אני מורה על חילוט סך של 3,100 ₪ שנתפסו אצל הנאשם.

כמו כן, לאחר שיהפוך גזר הדין להיות חלוט - אני מורה על השמדת הסמים.

תשומת לב שב"ס מופנית להמלצת שירות המבחן בדבר שילובו של הנאשם, ככל שהדבר אפשרי, בטיפול במסגרת הכלא.

הודע לנאשם על זכותו לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ח חשון תשפ"ה, 19 נובמבר 2024, בנוכחות הצדדים.