5. עיקרי הליכי הטיפול בהם שולב הנאשם - הנאשם היה נתון בפיקוח מעצרים במסגרת תיק זה, שירות המבחן התרשם כי בתקופה שקדמה למעצרו היה נתון בתהליך התדרדרות, ניהל קשרים שוליים ופנה לדרכי פתרון בעיתיים ותועלתניים כפתרון לקשייו. הוא הסתיר את התנהלותו ממשפחתו. במסגרת צו הפיקוח שולב הנאשם בטיפול קבוצתי ביחידה לטיפול בהתמכרויות (החל מ-3/24). עוד שולב בטיפול פרטני, הנאשם משתף פעולה, מוסר בדיקות שתן, ומגיע למפגשים בקביעות ומצוי בתהליך חיובי שבו משתף ומעבד תכנים משמעותיים. גם ביחס לטיפול הקבוצתי דווח כי הנאשם מחויב ומבטא מוטיבציה לקדם את עצמו. עוד שולב בטיפול במרכז חוסן, עבר את שלב ההסתגלות ומצליח להעמיק בקשייו ובדפוסיו הבעייתיים.

הנאשם לוקח אחריות על התנהלותו הבעייתית, ומבטא תחושות אכזבה וכישלון מאורח חייו הבלתי יציב וממעורבותו בעבריינות. הנאשם מבטא יכולת להתייחסות ביקורתית, ומכיר בעומק הבעייתיות שבבחירותיו. כמו כן, עסוק בהשלכות ההליך הפלילי על חייו ובמחירים הנלווים לכך ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית. שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע, מוחשי ומציב גבול, הסיכון הנשקף ממנו לביצוע עבירות דומות בעתיד, פחת. בסופו של תסקיר המליץ שירות מבחן על ענישה שיקומית הכוללת המשך שילוב ב"מרכז יום" במסגרת צו מבחן וצו של"צ. שירות המבחן סבור שעונש של עבודות שירות עלול לפגוע בהליך שיקומו של הנאשם.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

6. ב"כ המאשימה, עו"ד גבי פאר, עתר למתחם שנע בין 48-24 חודשי מאסר, ולהטלת עונש בתחתית המתחם, לצד מאסר מותנה וקנס משמעותי ומרתיע שיועבר לקרן חילוט רשות הסמים. לטענת המאשימה פגיעת מעשי הנאשם שכללו החזקת סם בכמות עצומה , בערכים המוגנים של שמירה על הציבור מפני סכנת שימוש בסמים ומפני פגיעה בחוסן החברתי, היא ברף הגבוה. ב"כ המאשימה הדגיש כי הנאשם פעל מתוך מניע כלכלי ובאופן בלעדי. הדרך שבה הוחזקו הסמים, בביתו, מלמדת על תכנון מוקדם ועל חבירה לחברה שולית. צוין כי סמים המוגדרים כקלים מהווים יריית פתיחה להתמכרות לסמים קשים בהמשך. עוד סבור שתסקיר שירות המבחן אינו מעמיק בשאלות מרכזיות כגון היקף צריכת הסמים, החובות הכספיים שצבר הנאשם וקשריו הבעייתיים ומבקש לדחות את המלצתו.

7. ב"כ הנאשם, עו"ד ירון פורר, עתר לחריגה ממתחם העונש בשל שיקולי שיקום ולהימנע מהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. על אף ששירות המבחן ביקש להסתפק בצו של"צ, הנאשם מסכים לרצות תקופה קצרה בעבודות שירות, ככל שלא ייפגע בטיפול במסגרת מרכז היום. לטענת ב"כ הנאשם המלצת שירות המבחן מבוססת על הכרות מעמיקה וממושכת עם הנאשם, מסוכנותו פחתה, אף שדרך ארוכה עוד לפניו וראוי לאפשר לו להמשיך להשקיע את מרצו בהליך הטיפולי המעמיק ולא לגדוע אותו. זו הסיבה ששירות המבחן נמנע מהמלצה על עבודות שירות והמליץ על של"צ. צוין שכחלק מנטילת האחריות הוסכם על חילוט של 40,000 ₪ מכספים שנתפסו אצל הנאשם. לתמיכה בטיעוניו הוגש מסמך מהיחידה לטיפול בהתמכרויות (מיום 6.8.24, נ/2) המתאר את השתלבותו של הנאשם ב"מרכז יום" ומחויבותו לתהליך, הנאשם מוסר פעמיים בשבוע בדיקות שתן נקיות, ומצליח ליתן אמון בגורמי הטיפול ובחשיבותם של הליכי הטיפול.

בהמשך צירף ב"כ הנאשם מסמך מטעם מנהלת מרכז חוסן שבו שולב הנאשם, שסוקר את הטיפול שעובר הנאשם, המוטיבציה שמגלה וחששה מקטיעת ההליך הטיפולי במידה שהנאשם שיישלח למאסר (נ/3).

הצדדים הגישו פסיקה לתמיכה בעתירתם העונשית.

8. מטעם ההגנה העידה אמו של הנאשם, שתיארה נסיבות חיים קשות וציינה כי הנאשם הוא "ילד טוב" ומשמש יד ימינה. האם מודעת לחומרתעבירות שביצע בנה, לתחושתה בגלל לחץ שחווה בעקבות מחלתה, הנאשם מתחרט על התנהלותו וחל בו שינוי עצום בעקבות הטיפול.

9. הנאשם בדברו האחרון ביטא הכרה בחומרת מעשיו וחרטה. הנאשם הדגיש את הכלים שמקבל במרכז היום ואת השינוי המשמעותי שערך בחייו- גמילה מסמים ומאלכוהול ושינוי החברה שסביבו. הנאשם הביע רצון לעבוד, כיום הוא מבין שקיימת דרך אחרת לתשלום חובות.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

10. על ההליך שבפניי חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

11. במקרה דנן, החזיק הנאשם בביתו כמות עצומה של סם, כ- 109 ק"ג קנאביס. בית המשפט העליון עמד לא אחת על החומרה הגלומה בעבירות סמים, שבבסיסה פגיעה ישירה בצרכני הסמים, לצד סכנה עקיפה הנגרמת לציבור בכללותו [רע"פ 8388/22 אביבי נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (8.12.2022); ע"פ 1517/22 בן-הרוש נ' מדינת ישראל, בפסקה 13 (8.3.2022)]. עוד הודגש בפסיקה הצורך בהרתעה ובענישה אפקטיבית בעבירות דנן, המבוצעות לעיתים קרובות במטרה לגרוף רווח כלכלי קל.

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט אלרון בע"פ 2139/22 ג'נאח נ' מדינת ישראל (14.7.22):

"אין להסכים עם מציאות שבה פונים אזרחים מן השורה לשמש כחוליה בשרשרת אספקת הסמים וזאת כדי לגרוף רווח כלכלי 'מהיר וקל'... ההזדמנות "העסקית" קורצת לאלו שבמצוקה, והם נענים לה אף מתוך מודעות לאיסור שבמעשים, לנזק שייגרם כתוצאה מכך ולמחיר אותו ישלמו היה וייתפסו בעבירתם. משכך, יש צורך בענישה ממשית ואפקטיבית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות סמים" (פסקה 12 , ר' גם ע"פ 211/09 ‏ אזולאי נ' מדינת ישראל, בפסקה 10 (22.6.2010)].

12. הנאשם החזיק כאמור כמות גדולה של סם קנאביס בביתו, מדובר בסם המוכן להפצה בכמויות מסחריות גדולות. הנאשם ביצע את העבירה באופן בלעדי וככל שהסם אינו רק שלו, לא מסר כל מידע מיוזמתו, גם בתסקירו נותרו נסיבות מעשיו עלומות. הנאשם ביצע את העבירה בה הורשע ממניע כלכלי כדי לכסות חובות כבדים שחב לגורמים לגיטימיים ולשוק האפור, לראיה נתפסו בחזקת הנאשם 40,000 ₪ במזומן שהוא הסכים לחילוטם, ללמדנו שהכסף שנתפס קשור בקשר ישיר לסמים שהחזיק. לפיכך מצאתי את פגיעת מעשיו בערכים המוגנים ברף חומרה גבוה.

13. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירת החזקת סם בהיקפים דומים מעלה, כי לרוב מדובר בעבירות גידול סם ולא בעבירת החזקה לבדה. מנעד הענישה בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית הוא רחב, בהתאם לסוג הסם ומשקלו וכן לנסיבות ההחזקה [ע"פ 8436/20 ‏אמסלם נ' מדינת ישראל, בפסקה 10 (7.6.2021); ע"פ 971/21 אמאצ'י נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 (31.3.2021)].

ע"פ 2000/06 מדינת ישראל נ' ויצמן ואח' (20.7.06, הוגש ע"י המאשימה), במקרה זה הורשעו שניים בהחזקת כ-48 ק"ג סם קנאביס ועבירות נלוות. על ויצמן נגזרו 20 חודשי מאסר, על שותפו, נהג המונית שהוביל את הסם, נגזרו 6 חודשי עבודות שירות. ערעור הוגש על קולת עונשיהם, בית המשפט העליון מצא לקבל את הערעור, בין היתר נקבע כי אמנם מדובר בסמים הנחשבים קלים ונפוצים אך פגיעתם קשה, עוד נשקל לחומרה המניע הכלכלי של העבירה שבוצע לצורך רווח כלכלי קל, לפיכך, עונשו של ויצמן הוחמר למאסר בן 36 חודשים ועונשו של שותפו הועמד על 12 חודשי מאסר;

ע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל (19.11.07, הוגש ע"י המאשימה)- במקרה זה הורשע נאשם בהחזקת סם קנאביס במשקל 17.5 ק"ג מחולק לאריזות. הנאשם נדון תחילה לענישה שיקומית, בהמשך הופקע צו המבחן ונגזרה עליו ענישה חלופית בדמות מאסר בן 18 חודשים. ערעורו התקבל ועונשו הופחת ל-12 חודשי מאסר;

בת"פ (מחוזי ב"ש) 36823-02-21 מדינת ישראל נ' אלטראבין (28.10.2021) הושתו 38 חודשי מאסר על נאשם שהורשע בהחזקת 55 ק"ג חשיש וקנאביס, שנאספו על ידו ועל ידי שותפיו מאזור הגבול עם מצרים, והושלכו לאחר שהבחינו בכוחות הביטחון (גבולי לעבירת יבוא סם). ערעורו של הנאשם לבית המשפט העליון נמחק לבקשתו (ע"פ 8345/21).

בת"פ (מחוזי ב"ש) 28180-09-12 מדינת ישראל נ' אלוג' (3.4.2014) נדון נאשם שניהל הוכחות ל-56 חודשי מאסר, בגין החזקת חשיש מחולק לאריזות במשקל כולל של 62.8 ק"ג, וזאת בסמוך לביתו ועבור אחר.

14. עוד אפנה למדיניות הפסיקה בעבירת גידול סם בהיקפים דומים. להקמת מעבדות לגידול סם אמנם נופך חומרה שונה אך מטרתן לגדל סמים ולהפיקם במטרה למוכרם לציבור. העונש הקבוע בפקודת הסמים לצד העבירות של גידול סם ושל החזקה שלא לצריכה עצמית הוא זהה (20 שנים). פסיקה זו תילקח בחשבון בשינויים המחויבים לענייננו.

בע"פ 238/23 יונה נ' מדינת ישראל (28.6.2023)נדון עניינו של נאשם שהקים מעבדה לגידול קנבוס, בה נתפס סם במשקל 113.42ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 50-25 חודשי מאסר. הנאשם, שלחובתו עבר פלילי רלוונטי, נסיבות חייו מורכבות, נדון למאסר בן 25 חודשים. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו ובהתחשב בנכונותו לשיקום העמיד עונשו על 21 חודשים;

בע"פ 6489/20 פוקלונסקי נ' מדינת ישראל (8.4.2021)נדחה ערעור נאשם שהורשע בהקמת מעבדה, גידול קנבוס במשקל של 100ק"ג, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר. בהתחשב בעברו הפלילי בעבירות דומות נדון למאסר בן 33 חודשים;

ההגנה הפנתה לשני תיקי גידול סם שנדונו לפניי, בשניהם נגזרו על הנאשמים עונשי מאסר בחריגה מסויימת ממתחם הענישה מטעמי שיקום:

ת"פ (מרכז) 57236-03-22 מדינת ישראל נ' ידעי (25.12.2023) (להלן: "עניין ידעי") נדון נאשם שגידל שתילי קנאביס במשקל כ-85 ק"ג למאסר בן 18 חודשים. נקבע מתחם שנע בין 40-24 חודשי מאסר, נוכח נסיבותיו, פגיעת המאסר בבנו שאותו מגדל כאב יחידני ובעיקר הנכונות הטיפולית והדרך שעשה שהובילה להתמתנות במצבו הוטל עליו עונש בחריגה חלקית לקולא מטעמי שיקום. ערעור הגנה שהוגש, ע"פ 1028/24, נדון לפני מספר ימים בבית המשפט העליון (31.10.24), הנאשם חזר בו מערעורו בהמלצת בית המשפט;

בת"פ 6970-05-22 (מרכז) מדינת ישראל נ' גולן (4.12.2023) (להלן: "עניין גולן") נדון הנאשם ל-15 חודשי מאסר בגין גידול שתילי קנאביס במשקל כ-85 ק"ג, תוך חריגה מהמתחם שהועמד על 46-22 חודשי מאסר, ומתן משקל נכבד לכך שהנאשם צועד בדרך הנכונה לשיקומו.

15. לאחר שבחנתי את נסיבות ביצוע העבירה לרבות סוג הסם והכמות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 22-48 חודשי מאסר.

גזירת עונשו של הנאשם

16. הנאשם בן 31, הודה, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה. הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי, עבד ושירת בצבא, בשנים האחרונות חלה נסיגה בתפקודו הוא החל להשתמש בסמים, צבר חובות כבדים גם לגורמים בשוק האפור והתקשה להחזירם, חבר לחברה שולית והסתיר את התנהלותו ממשפחתו. כאמור את העבירה בתיק זה ביצע ממניע כלכלי, במטרה להפיק רווח כספי לכיסוי חובותיו. העובדה שבתקופה זו עשה שימוש מוגבר בסמים מעידה על מצבו המורכב באותה עת אך מעשיו אינם תוצאה של התמכרות לסמים.

17. תסקיר שירות המבחן מלמד כי הנאשם התגייס להליכי טיפול ועושה מאמץ ראוי לציון לשנות את דרכיו ולשמור על ניקיון מסמים אך התסקיר מספק מענה חלקי ביותר לנסיבות מעשי הנאשם ולבחירותיו השגויות. שירות המבחן בחר להתמקד מלכתחילה בטיפול בבעיית הסמים, לא העמיק בבחירותיו להתנהל באופן שולי וגיבש עבור הנאשם מתווה טיפולי ייעודי לטיפול בסמים.

18. סיכומם של דברים, הנאשם עשה במהלך השנה האחרונה כברת דרך טיפולית, הוא משתף פעולה ומגלה מוטיבציה טיפולית. הנאשם שולב בטיפול פרטני וקבוצתי, נרתם לטיפול במרכז חוסן ומקדם את שיקומו. על הליך זה יש לברך אך אין מדובר במקרה שיקום מובהק המאפשר חריגה לקולא ממתחם הענישה עד כדי הימנעות ממאסר ואימוץ המלצות התסקיר. עניינו של הנאשם אינו שונה ממקרים אחרים של אנשים נורמטיביים ונעדרי עבר פלילי, שבשל חובות כבדים הידרדרו והתפתו לבצע עבירות של החזקה או גידול סם. בשים לב לכך שהענישה בעבירות סמים צריכה לבטא שיקולי גמול והרתעה, ושיקול השיקום, חרף חשיבותו הרבה לנאשם וסביבתו אינו עומד לבדו, עלינו לנקוט זהירות רבה בהפעלת חריג השיקום "אחרת, נמצא כי החריג מרוקן מתוכן את הכלל" [ע"פ 126/22, פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 16 (27.4.22)]. לנוכח האמור, אני דוחה את עתירת ההגנה להסתפק בענישה שיקומית.

לא בכדי הפנתה ההגנה בטיעוניה למקרים דומים של נאשמים בעבירות סמים שעברו הליך טיפולי ומצאתי לחרוג בעניינם חריגה חלקית ממתחם הענישה (עניין ידעי ועניין גולן).

19. על יסוד כל אלו, תוך איזון בין השיקולים השונים, מצאתי שנכון יהיה לחרוג חריגה מסוימת ממתחם הענישה מטעמי שיקום ולגזור על הנאשם עונש מאסר מתון שיתן ביטוי לשיקולי גמול והרתעת הרבים, לצד מתן משקל ממשי לכך שמאז מעצרו הנאשם צועד בדרך הנכונה לשיקומו ומתוך כוונה לדרבנו להמשיך בכך [רע"פ 4687/15 פלג נ' מדינת ישראל (13.8.2015).

סוף דבר

20. אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 16 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 7.11.23 ועד 30.11.23.

ב. 8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת סמים מסוג פשע.

ג. קנס בסך 6,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 2.1.25.

ד. חילוט 40,000 ₪ שנתפסו אצל הנאשם לטובת קרן החילוט למלחמה בסמים.

ה. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 9.12.24 שעה 10:00 בבימ"ר "הדרים". לצורך הבטחת התייצבות הנאשם תעמודנה הערבויות שנחתמו והופקדו בהליך המעצר. לאחר תחילת מאסר יושבו למפקיד/ יקוזזו לטובת הקנס בכפוף לכל דין.

הסמים יושמדו. צו כללי למוצגים.

יתרת הכספים שנתפסו אצל הנאשם יושבו לו.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, י' חשוון תשפ"ה, 11 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.