6. הנאשמים הורשעו באישום זה בעבירות התפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק; החזקת כלי פריצה, עבירה לפי סעיף 409 לחוק; גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק; קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

7. אישום מס' 3 מיוחס לנאשם 2 בלבד ועניינו שיבוש מהלכי משפט: לאחר שנעצרו שהו הנאשמים יחד בניידת משטרה עם הנאשמת, ונאשם 2 סימן לנאשמת שלא תדבר וביקש ממנה שתגיד בחקירתה שהשאירה את רכבה לא נעול.

8. אישום מס' 4 עניינו התפרצות לבית בכפר חב"ד ביום 10.11.23. הנאשמים התפרצו לבית ע"י הרמת תריס גלילה ושבירת מנעול דלת וגנבו ממנו רכוש בשווי 190,500 ₪, ביניהם מכשירים אלקטרוניים, תכשיטים ושעון יוקרה.

9. הנאשמים הורשעו באישום זה בעבירות התפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק; גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק; קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק; כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

10. המאשימה עמדה על האינטרסים המוגנים בהם פגעו הנאשמים ועתרה, בהתבסס על פסיקה שהוגשה לקבוע מתחם ענישה כולל של 45 עד 60 חודשי מאסר בפועל. המאשימה עמדה על ההתארגנות והתחכום בהם פעלו הנאשמים, תוך שהודגש מועד ביצוע עבירות, בחודש נובמבר האחרון וזמן קצר ביותר לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הודגש כי הנאשמים פעלו בצוותא חדא, אך בהתחשב בשוני ביניהם מבחינת עבר פלילי התבקשתי לגזור על נאשם 1 (שעברו נקי) 50 חודשי מאסר, ועל נאשם 2 (שלחובתו עבר משמעותי ואף מע"ת להפעלה) - 60 חודשי מאסר.

11. הסניגור טען שמדובר באישומים שגרתיים בעבירות רכוש, ושאין בפנינו תחכום מיוחד או תעוזה. בהתבסס על פסיקה התבקשתי לקבוע מתחמי ענישה של 9 עד 12 חודשי מאסר לכל אישום, ומתחם כולל שמתחיל ב-18 חודשי מאסר. הסנגור מסכים כמובן לאבחנה בין הנאשמים בגזירת הדין במתחם, בשל ההבדל המשמעותי בסוגיית העבר הפלילי.

12. הנאשמים הביעו צער על מעשיהם וביקשו התחשבות מבית המשפט.

דיון והכרעה

13. כהוראת המחוקק, מתחם העונש ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, מידת הפגיעה בהם ומדיניות הענישה הנוהגת.

14. עבירת ההתפרצות פוגעת ברכושו של אדם, בפרטיות בתחושת הביטחון האישי. מדובר בפגיעה משמעותית בתוך ביתו של אדם - מבצרו. בנוסף, לעבירת ההתפרצות פוטנציאל התלקחות אלימה (בפרט שכמבוצעת בשעות בהן ניתן להניח שבני הבית נמצאים וישנים), היות שאין לדעת כיצד יתפתח עימות בין הפורץ לדיירי הבית.

15. בית המשפט העליון פסק כי "ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון ממלאת את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית - מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא האישי-משפחתי השמור ביותר של האדם" (ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (31.12.2008)).

16. בענייננו, חומרת מעשי הנאשמים נובעת מריבוי העבירות, שיטתיות הפעולה וקשירת הקשר. אמנם ההתפרצויות עצמן לא בוצעו בתחכום טכני מיוחד, אך אין בכך חשיבות מכרעת: מדובר בקבוצה שהתארגנה מראש לביצוע עבירות רכוש בישראל, פעלה בעורמה על מנת להקל את ההסתננות ארצה בחסות מסיעה ישראלית, וגנבה רכוש רב פרי עמלם של קורבנות מזדמנים (לעניין היקף הנזק יש לציין במיוחד את היקף הגניבה מביתו של מר הר-צבי, בכפר חב"ד).

17. למותר לציין כי עובדת היותם של הנאשמים שוהים בלתי חוקיים מביאה למתחם ענישה חמור יותר, בשל הפגיעה באינטרסים מוגנים נוספים מעבר לפגיעה הרכושית, ובשים לב למועדי הכניסה, בראשית המלחמה, כאשר ידי רשויות הביטחון והאכיפה מלאו עבודה.

18. המאשימה ביקשה לקבוע מתחמי ענישה זהים לשני הנאשמים. אכן, נאשם 2 הורשע באישום מס' 3 בעבירת השיבוש, אך להשקפתי הרף התחתון של מתחם הענישה באישום זה הוא מאסר מותנה, ולכן אין לשוני הקל בהיקף ההרשעה השפעה על עיצוב המתחם.

19. סקירת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות התפרצות לדירה מלמדת כי מתחמי הענישה כוללים לרוב עונשי מאסר לריצוי בפועל, גם ברף התחתון של המתחם. מדובר בעבירה נפוצה כך שאין צורך בסקירה מקיפה של הפסיקה, ואסתפק בהפניה לפסקי הדין הבאים של בית המשפט העליון -

א. רע"פ 4789/22 פלוני נ' מדינת ישראל (20.7.2022): המבקש התפרץ לדירה כאשר המתלוננת ישנה, התהלך בדירה וגנב מכשירי טלפון נייד ושעונים. המתלוננת התעוררה, הבחינה במבקש והחלה לצעוק, בעקבות כך המבקש נמלט. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין 13 ל-29 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המבקש 14 חודשי מאסר בפועל. ערכאת הערעור התערבה רק בעונש המאסר המותנה, ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון - נדחתה.

ב. רע"פ 4081/20 טבדידישווילי נ' מדינת ישראל (19.7.2020), המבקש פרץ לדירת מגורים ע"י ניפוץ חלון. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל, והטיל על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל. ערעורים לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

ג. רע"פ 638/18 רוני גולן נ' מדינת ישראל (1.5.2018) המבקש התפרץ לדירה בכוונה לגנוב משם. המבקש הכניס לדירה אדם אחר, שזהותו אינה ידועה, גנב מהמקום רכוש רב וגרם לנזק. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

ד. עוד אציין, על דרך ההפניה, את עפ"ג (מח-מרכז) 4728-04-19 נגאוקר נ' מדינת ישראל; ואת עפ"ג (מח-ב"ש) 12091-05-23 פרקוב נ' מדינת ישראל.

ה. כאשר מדובר בריבוי אישומים, מתחמי ענישה כוללים אינם נקבעים כסכימה חשבונית של מתחמי ענישה לכל אישום. כך למשל, ברע"פ 4121/23 שוויקה נ' מדינת ישראל (7.6.23) נדון עניינו של שוהה בלתי חוקי שביצע ארבע התפרצויות לבתי מגורים מתחם ענישה של 4.5 עד 7 שנות מאסר בפועל.

ו. ר' גם ת"פ 42492-03-21 מדינת ישראל נ' בלוט (3 אישומי התפרצות ע"י שוהה בלתי חוקי, מתחם של 15-30 חודשים לכל אישום, נגזרו 52 חודשי מאסר על נאשם בעל עבר פלילי מכביד);

20. לאחר בחינת מעשי הנאשמים בנסיבותיהם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ולאור הפסיקה הנוהגת סבורני כי מתחם העונש ההולם לכל אחד מהנאשמים נע בין 36 ל-60 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

21. בבואי לגזור את העונש המתאים לנאשמים לקחתי בחשבון את הודאתם, שבמקרה זה חסכה זמן שיפוטי ניכר ביותר נוכח רשימת עדי התביעה. קיימת שונות בין הנאשם 1, שאין לו עבר פלילי, לבין הנאשם 2 שלחובתו 4 הרשעות הכוללות אישומים לא מעטים בעבירות רכוש, וכן ריצוי מאסרים. כל אלה לא הרתיעוהו ועל כן עונשו ייגזר בחלק העליון של מתחם הענישה.

בשים לב לאמור לעיל אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:

נאשם 1, מחמד קאדי

א. 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.

ב. 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש מסוג פשע.

ג. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש מסוג עוון.

ד. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירה על חוק הכניסה לישראל.

ה. קנס בסך 5,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.1.25.

ו. פיצוי למתלוננים באישומים 1,2,4 בסך 7,000 ₪ לכל אחד. הפיצוי ישולם תוך 30 יום.

נאשם 2, איאד מוסא

א. 48 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.

מורה על הפעלת מאסר מותנה בן חודשיים מת"פ 30838-04-21 (גז"ד מיום 15.3.22).

המאסר המותנה יופעל במצטבר, כך שבסה"כ ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 50 חודשים.

ב. 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש מסוג פשע.

ג. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש מסוג עוון, או עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

ד. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירה על חוק הכניסה לישראל.

ה. קנס בסך 5,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.1.25.

ו. פיצוי למתלוננים באישומים 1,2,4 בסך 7,000 ₪ לכל אחד. הפיצוי ישולם תוך 30 יום.

צו כללי למוצגים.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"א אלול תשפ"ד, 24 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.