1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

הנאשם טוען כי לא קיבל את ההזמנה לדין וכי למרות שנרשם באישור המסירה "לא נדרש", יש היום תקלות רבות ברשות הדואר.

המאשימה מתנגדת לבקשה ומציינת כי המדובר באישור מסירה כדין.

דין הבקשה להידחות.

2

הזמנת הנאשם חזרה בציון "לא נדרש", לאחר שמולא שם המוסר, תאריך המסירה וחתימתו. טענה כללית כי הנאשם לא קיבל את דבר הדואר אינה מספיקה לשם ביטול פסק הדין. יפים לעניין הדברים שנאמרו ברע"פ 8427/17 סאלם (25.3.18):

"כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין"

מעבר לאמור ולדרוש, עיון במערכת נט המשפט מגלה כי גזר הדין וההודעה על הקנס נמסרו למבקש ביום 28.11.18 כאשר על אישור המסירה מצוין כי חתם בנו הייתם, הנחזה להיות מעל לגיל 18. לאור האמור הנאשם מוחזק כמי שידע על פסק הדין עוד ביום 28.11.18 וכידוע, על פי הוראות החוק, ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר רק 30 ימים מיום שהומצא פסק הדין לנאשם (סעיף 130(ח) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982). זאת לא עשה הנאשם ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו.

סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין שניתן בהיעדר הנאשם יעמוד על כנו.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ט, 22 יולי 2019, בהעדר הצדדים.