1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם בתאריך 10.7.18.

הנאשם טוען כי מאישור המסירה לא נין לדעת את שם הדוור וכי האחרון לא ציין שביקר בביתו של הנאשם ואיש לא נמצא במען. עוד מוסיף הנאשם וטוען כי גילה לאחרונה, לאחר בירור ברשות הרישוי, כי נשפט בהיעדרו והוא כופר בביצוע העבירה. לטענתו (כפי המפורטת בתצהיר המצורף מטעמו), הוא הוריד את החגורה רק לאחר שדומם את המנוע.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המסירה בוצעה כדין לכתובת אשר רשם המבקש בבקשתו להישפט.

בתגובה משלימה, חוזר הנאשם על האמור בבקשתו הראשונית.

דין הבקשה להידחות.

2

העלאת גרסה שונה מגרסתו של השוטר רושם הדו"ח אינה מצדיקה השבת הגלגל לאחור ויש צורך בטענות כבדות משקל על מנת לבסס חשש לעיוות דין. לכל הפחות היה על הנאשם לצרף לבקשתו את הדו"ח המקורי ולהצביע על סיבה להעדפת גרסתו על פני גרסת השוטר.

בנוסף, כפי העולה מתגובת המשיבה, הבקשה נשלחה לאותה כתובת אותה ציין הנאשם בבקשתו להישפט וחזרה בציון לא נדרש. די בכך על מנת להקים את חזקת המסירה. אישור המסירה הקיים בתיק מציין את שם פקיד/ת הדואר, תאריך המסירה וחתימת פקיד הדואר.

שם פקיד/ת הדואר נרשם באותיות ברורות וגם אם הוא אינו מוכר לנאשם (או אפילו לבית המשפט), אין הדבר אומר כי לא ניתן לדעת את פרטיו/ה. לכל הפחות, על מנת לתמוך בטענותיו בעניין זה, היה על המבקש לערוך בירור ראשוני בסוכנות הדואר הרלבנטית ולבחון מי הוא פקיד/ת הדואר. אין לקבל טענות מעין אלה המועלות בעלמא וללא תימוכין. "כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, [פורסם בנבו] פסקה 35 (25.3.2018)).

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ט, 19 יולי 2019, בהעדר הצדדים.