6. המבקש הוסיף כי נגרם לו עוות דין ואם לא יינתן לו יומו בבית המשפט, וההרשעה תישאר על כנה, תפגע פרנסתו שכן המבקש נסמך על רישיון הנהיגה שלו לצורך כך.

7. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין וטוענת כי המבקש זומן כדין, ומשכך מועד הדיון היה ידוע לו. לטענת המשיבה המבקש לא העלה כל קושי ראייתי רלוונטי על מנת לבסס טענתו לעיוות דין. עוד ציינה המאשימה כי העונש הולם, נמצא בתוך מתחם הענישה ומשכך יש להותירו על כנו.

ג. דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, החלטתי לדחות את הבקשה.

8. סעיף 130(ח) לחוק קובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

9. כלומר, תחילה יש לבחון אימתי הומצא לנאשם פסק הדין ואם טרם חלפו שלושים ימים ממועד ההמצאה כאמור. אם חלף מניין הימים, על בית המשפט לבחון האם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.

10. במקרה דנן הוגשה הבקשה בחלוף 30 הימים ממועד המצאת פסק הדין. עיון בתיק בית המשפט מגלה כי פסק הדין נשלח למבקש כבר ביום 18.6.2024, ומכל מקום, המבקש מצהיר בבקשתו כי ידע על קיום הדיון ומתן גזר הדין. ייפוי כוח הוגש בתיק ביום 6.10.2024, כלומר, ארבעה חודשים עובר למועד מתן גזר הדין, והבקשה הוגשה ביום 11.10.2024. במקרה דנא, לאור התנגדות המאשימה, די בנתון זה כדי לדחות את הבקשה.

11. לגופה של בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, ולמעלה מן הצורך במקרה זה, על בית המשפט לבחון האם מתקיימת אחת משתי העילות החלופיות הקבועות בסעיף הנ"ל: האחת - האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם; השנייה - האם ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין. התנאים אינם מצטברים (ראו גם רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "הלכת איטליא").

12. בענייננו, המבקש זומן לדיון כדין, כעולה מאישור המסירה שצורף; הזימון נמסר למבקש בעת ביצוע העבירה, ולא מצאתי כי קיומו של חג דתי הוא סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם. היה על הנאשם לברר מבעוד מועד אם הדיון נדחה או לכל הפחות להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט.

13. עוד אעיר כי המסמכים אשר הגיש המבקש לעניין תקינות הרכב, מאוחרים למועד הדיון ומשכך אין בדעתי לקבל הטענה כי הפגם אשר תוקן היה מביא לתוצאה שונה לעניין הענישה אשר הוטלה על המבקש.

14. אשר לטענה כי ביטול פסק הדין נדרש כדי למנוע עיוות דין - אף בטענה זו אין ממש. המבקש אינו כופר במיוחס לו, ומכל מקום, טענה לפגיעה בפרנסה, משמעותית וחשובה ככל שתהיה, אינה טענה לעיוות דין.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש. פסק הדין יוותר על כנו.

ניתנה היום, ב' חשוון תשפ"ה, 03 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.