החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרה של הנאשמת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכי התיק, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

עיון באישור המסירה של ההזמנה לדיון מלמד כי זה נשלח לכתובתה הרשומה של הנאשמת (והיא אינה טוענת אחרת), כשעליו מצוינים מספר הדו"ח הנכון וכן מספר תעודת הזהות של הנאשמת ומספר תא דואר (זיהוי חד ערכי). אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" כשעליו שם המוסר, חתימתו ותאריך המסירה. די באמור על מנת להקים את חזקת המסירה ואין בטענות בעלמא אותן העלתה הנאשמת כדי לסתור החזקה.

טענת המשיבה כי יש לה טענות הגנה טובות, הינה טענה כללית שאינה מבססת חשש לעיוות דין וכך גם טענותיה בעניין מערכת האכיפה (מערכת א/3). ר' לעניין זה עפ"ת 3239-09-20 חילמי סעד (10.9.20):

"ולסיום, אתייחס לטענתו של המערער לעיוות דין. אזכיר למערער את הפסיקה לפיה תיעוד העבירה באמצעות מצלמה מסוג א/3, לא מקים את הטענה לעיוות דין ולא מצדיק מתן הארכת מועד בחלוף זמן כה ממושך, דבר שהינו נכון במיוחד לאחר שהקנס שולם (רע"פ 1771/19)".

מהטעמים האמורים, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשפ"ד, 08 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.